התשובה תלויה בשאלה אחת: לאן נוסעים. מי שמגיע לטאלין (Tallinn) לשלושה או ארבעה ימים ונשאר בעיר לא צריך רכב, וגם לא ירצה אותו. החניה בעיר העתיקה עולה שישה יורו לשעה, והתשלום נגבה 24 שעות ביממה בכל ימות השבוע, כלומר 144 יורו ליממה, כ-514 שקלים, ובתוך העיר העתיקה עצמה אין תחבורה ממונעת כמעט בכלל וגם למוניות גישה מוגבלת לרחובות רבים. מי שרוצה את האיים, את הפארקים הלאומיים ואת החופים הקטנים, הרכב משנה את הטיול מהיסוד, כי היעדים פזורים והמעבורות לאיים בנויות סביב רכבים.
הניסוח המדויק הוא לכן לא "לשכור או לא לשכור" אלא "מתי לשכור". הדפוס שעובד לרוב המטיילים הוא טאלין בלי רכב, ואחר כך שכירות של יומיים או שלושה ליעדים שמחוץ לעיר, עם איסוף מהעיר ולא משדה התעופה. השאר הוא פרטים, והם מתחילים ברישיון.
למי הרכב באמת משתלם?
אסטוניה (Estonia) היא מדינה קטנה עם תחבורה ציבורית בין-עירונית טובה וזולה, ולכן לא כל מסלול מרוויח מרכב. ההבחנה פשוטה: קווי האוטובוס והרכבת מגיעים טוב בין הערים, ומגיעים גרוע אל הטבע.
| סוג המסלול | רכב או לא | למה |
|---|---|---|
| טאלין בלבד | בלי רכב | הכול במרחק הליכה או בטראם, והחניה היא ההוצאה הגדולה ביותר בעיר |
| טרטו (Tartu) או נארווה (Narva) | בלי רכב | רכבת של כשעתיים וחצי בכ-13 עד 17 יורו לטרטו ובכ-14 עד 16 לנארווה |
| פרנו (Pärnu) והחופים | תלוי | לעיר עצמה יש כ-120 אוטובוסים ביום, אבל החופים השקטים סביבה נוחים רק ברכב |
| סארמה (Saaremaa) והיומה (Hiiumaa) | רכב | המעבורות ומערכת הדרכים באיים בנויות סביב רכב פרטי |
| פארקים לאומיים וביצות | רכב | ביצת וירו, למשל, נמצאת כ-52 ק"מ מטאלין בכביש לנארווה, עם חניון של 91 מקומות ובלי קו ישיר |
מי שעושה את החשבון הזה מגלה בדרך כלל שהוא צריך רכב לשלושה ימים ולא לשבוע, וזו הנקודה שבה כדאי להשוות מחירים בין החברות. השוואת מחירי השכרת רכב באסטוניה מראה טווחים שונים מאוד בין איסוף בשדה התעופה לאיסוף בעיר ובין רכב ידני לאוטומטי, והפער הזה גדול מכל שאר הסעיפים ביחד. פירוט מלא של הרכבות והאוטובוסים נמצא במדריך התחבורה באסטוניה.
רישיון נהיגה בינלאומי: מה החוק אומר ומה הדלפק דורש?
זו ההבחנה החשובה ביותר בכל הנושא, והיא מתפספסת כמעט בכל מקום. מבחינת החוק האסטוני, רישיון ישראלי עשוי להספיק. ישראל חתומה על אמנת וינה לתעבורה דרכים משנת 1968 ומופיעה ברשימה הרשמית של רשות התחבורה האסטונית, והתנאים הם שהרישיון יהיה בכתב לטיני או מתורגם ושיוצג בו סמל קטגוריית הרכב.
אבל חברות ההשכרה דורשות רישיון נהיגה בינלאומי מאזרחים שאינם מהאיחוד האירופי, וזו הדרישה שתעצור בדלפק. הפקיד בשדה התעופה אינו בודק אמנות בינלאומיות אלא את נוהל החברה, ובלי הרישיון הבינלאומי השכירות עלולה להיפסל במקום, עם כסף ששולם מראש ובלי רכב. המסקנה המעשית פשוטה: להצטייד ברישיון נהיגה בינלאומי בישראל לפני הנסיעה, ולהביא אותו יחד עם הרישיון הישראלי, כי הבינלאומי תקף רק לצידו. ההוצאה קטנה וההבדל בין להסתדר ולא להסתדר שלם.
תנאי השכרה טיפוסיים, ומה מזיז את המחיר?
התנאים שלהלן טיפוסיים לשוק האסטוני, אך הם נקבעים בידי כל חברה בנפרד ואינם תקן ארצי, ולכן הם משתנים בין חברה לחברה ובין רכב לרכב. כדאי לקרוא את הדף של החברה שבה מזמינים לפני התשלום, ובמיוחד את שני הסעיפים האחרונים ברשימה.
- גיל מינימלי 21, עם תוספת של כחמישה יורו ליום לנהגים בגילי 21 עד 25.
- נהג עם פחות משנתיים ניסיון משלם אף הוא תוספת.
- פיקדון בכרטיס אשראי בלבד, ולא בכרטיס דביט. הכרטיס צריך להיות על שם הנהג הראשי.
- השתתפות עצמית טיפוסית 500 עד 800 יורו ברכב רגיל, ו-800 עד 2,000 יורו ברכב גדול.
- יציאה ללטביה (Latvia) ולליטא (Lithuania) דורשת אישור מראש ותשלום, כ-50 יורו למדינה בחברה אחת, גם בתוך האיחוד האירופי ואזור שנגן.
- העלאת הרכב למעבורת לאיים דורשת אישור מראש, והכיסוי הביטוחי עשוי להיות מושעה בזמן שהרכב על המעבורת.
על המחיר עצמו משפיעים בעיקר העונה, שכן יולי ואוגוסט יקרים מהשאר; מקום האיסוף, כי שדה התעופה גובה בדרך כלל תוספת מול משרד בעיר; תיבת ההילוכים, כי רכב אוטומטי נדיר יחסית בצי האסטוני ולכן יקר יותר; נהג נוסף; והחזרה בעיר אחרת. מי שמתכנן טיול בלטי משולש צריך להוסיף לחשבון את אישור חציית הגבול, ועל כך בהרחבה במדריך הטיול הבלטי.
דלק: הדיזל יקר כאן מהבנזין
זה ההיפוך שהישראלי לא מצפה לו, והוא משנה את בחירת הרכב. באסטוניה בנזין 95 עומד על כ-1.86 יורו לליטר, כ-6.6 שקלים, דיזל B7 על כ-2.11 יורו לליטר, כ-7.5 שקלים, וגז LPG על כ-0.99 יורו. כלומר הדיזל יקר מהבנזין בכ-25 סנט לליטר, בדיוק הפוך מההרגל הישראלי. מי שמקבל בחירה בין שני רכבים זהים, ומתכנן נסיעות של כמה מאות קילומטרים בלבד, מרוויח בבנזין.
תחנות הדלק בטאלין ובצירים הראשיים צפופות ועובדות בכרטיס אשראי, אבל בכפרים ובאיים הן דלילות, ולכן בנסיעה לסארמה או ללאהמה כדאי לצאת עם מכל מלא. חישוב התקציב הכולל לטיול, כולל דלק ולינה, נמצא במדריך העלויות.
כמה עולה החניה בטאלין?
שלושה אזורי חניה בתעריפים רשמיים, וההבדל ביניהם הוא פי ארבעה. בעיר העתיקה שישה יורו לשעה, ב-Südalinn, הרובע שמדרום לה, 4.80 יורו לשעה, ושניהם נגבים 24 שעות ביממה כל ימות השבוע. במרכז העיר (Kesklinn), שהוא האזור הגדול והזול, התעריף 1.50 יורו לשעה והגבייה מוגבלת לשעות: בימי חול 07:00 עד 19:00, בשבת 08:00 עד 15:00, וביום ראשון החניה חופשית.
מחשבון עלות החניה
בוחרים אזור, מספר שעות ליום ומספר ימים, והמחשבון מציג את העלות ביורו ובשקלים לפי התעריפים הרשמיים של עיריית טאלין.
ארבעה פרטים מעשיים שמשלימים את התמונה. מכונות החניה מקבלות מטבעות, 10, 20 ו-50 סנט ומטבעות של יורו ושני יורו, וחלקן גם שטרות, אך תשלום בכרטיס אפשרי רק במכונה אחת בעיר העתיקה. הדרך הנוחה לתייר היא האפליקציה PARGI.EE, שמזהה מבקר מחו"ל, מאפשרת רישום כרטיס ויזה או מאסטרקארד עם אימות מול הבנק בפעם הראשונה, ועובדת בשמונה שפות. רבע השעה הראשונה חופשית בכל מכונה, והיא נכללת בכרטיס אוטומטית. וביום ראשון מרכז העיר חופשי, אבל חג שנופל ביום חול אינו נחשב ראשון לעניין הזה.
בקיץ נוסף אזור חניה בתשלום בפיריטה (Pirita), בשני חניונים ליד החוף, בין 15 במאי ל-15 בספטמבר בשעות 10:00 עד 22:00, וזה שווה בדיקה למי שמשלב יום חוף בטאלין. מחוץ לאזורי הגבייה החניה ברחובות העיר חופשית בדרך כלל, ולכן מלון עם חניה פרטית או דירה מחוץ למרכז חוסכים יותר מכל טריק אחר. פירוט של השכונות והמרחקים נמצא במדריך איפה ללון בטאלין.
כבישים, מהירויות וחורף
הנהיגה באסטוניה נוחה: הכבישים טובים, התנועה דלילה מחוץ לטאלין, ואין באסטוניה כלל אגרות או מדבקת כביש לרכב פרטי. כל הכבישים חופשיים לרכבים עד 3.5 טונות, והאגרה הקיימת חלה על משאיות בלבד. המגבלות הן 50 קמ"ש בשטח בנוי ו-90 מחוצה לו, ובקיץ מועלות המגבלות בקטעים מופרדי נתיבים: חלק גדול מהקטע הכפול בכביש טאלין-נארווה מוסמן ל-110, ובקטע Kose-Mäo החדש בכביש טאלין-טרטו מותרים 120 קמ"ש בשעות אור ובתנאים טובים. באמצע נובמבר חוזרות המגבלות החורפיות, ואותם קטעים חוזרים ל-90.
שלושה כללים שאינם קיימים בישראל ושווה להכיר לפני ההתנעה הראשונה. אורות קדמיים חובה 24 שעות ביממה כל השנה, גם בצהרי יולי. צמיגי חורף הם חובה מ-1 בדצמבר עד 1 במרץ, ומותרים מ-15 באוקטובר, וחברת ההשכרה מספקת אותם בעונה, אך כדאי לאשר זאת בהזמנה. ולגבי אלכוהול, הרף החוקי נמוך במיוחד, 0.2 מיליגרם לכל מיליליטר דם, כלומר כל שתייה לפני נהיגה אינה באפשרות, והאכיפה רחבה וכוללת מחסומי בדיקה.
שני דברים נוספים שחוסכים צרות: ברכב חובה שיהיו משולש אזהרה, מטף, סד גלגל ואפודה, ושווה לוודא שהם במקום בעת האיסוף ולא אחרי עצירה; ובכבישים שחוצים יערות, ובראשם הציר טאלין-נארווה, יש תנועת חיות בר אמיתית, ולכן נסיעה בשעות הדמדומים דורשת האטה. חלק מהדרכים אל חופים ואל שבילי טבע הן דרכי חצץ, שעבירות ברכב רגיל אך לא במהירות. כללי הדרך המלאים מופיעים בעמוד אסטוניה באתר Your Europe של האיחוד האירופי.
מה בודקים ברגע האיסוף?
חמש דקות בדלפק ובחניון חוסכות את רוב הסיפורים שאנשים מספרים אחר כך. לצלם את הרכב מכל הצדדים לפני היציאה, כולל החישוקים והשמשה הקדמית, ולוודא שכל שריטה מופיעה בטופס. לאשר את מדיניות הדלק, שהיא בדרך כלל מלא אל מלא, כדי לא לשלם על מילוי בתעריף החברה. לבדוק בעונת החורף שהרכב אכן על צמיגי חורף, ולבקש זאת בכתב בהזמנה. לוודא שמשולש האזהרה, המטף, סד הגלגל והאפודה נמצאים ברכב, כי הם ציוד חובה באסטוניה והאחריות היא על הנוהג. ולרשום נהג נוסף בטופס אם מתכננים להתחלף, כי נהיגה של מי שאינו רשום מבטלת את הכיסוי.
ועוד פרט למשפחות: מושב בטיחות או מגביה הם חובה חוקית לילדים, הם מוזמנים מראש כתוספת לשכירות, ובעונה הם נגמרים בצי. מי שמזמין רכב לאוגוסט כדאי שיסמן את המושב באותה הזמנה ולא בשיחה שבוע לפני.
המעבורת לאיים, והגבול ללטביה
מי ששוכר רכב בשביל האיים צריך לסדר שני דברים מראש. הראשון הוא אישור החברה להעלות את הרכב למעבורת, כי הכיסוי הביטוחי עשוי להיות מושעה בהפלגה, והשני הוא הזמנת מקום לרכב בעונת השיא. התעריפים של המפעיל הציבורי קבועים: כרטיס רכב פרטי לקו סארמה 12 יורו ולקו היומה 14.30 יורו, וכרטיס הרכב אינו כולל כרטיס נוסע, ולכן שני מבוגרים ורכב לסארמה הם 20.60 יורו לכיוון. בשישי אחרי 13:00 מהיבשת אל האיים, ובראשון אחרי 13:00 בכיוון ההפוך, נוספים 20 אחוזים על כרטיס הרכב. הרחבה על האיים ועל המעבורות נמצאת במדריך האיים.
הגבול ללטביה חוצה אותו רכבים בלי עצירה, אבל האישור מחברת ההשכרה הוא תנאי חוזי, וחציית הגבול בלעדיו עלולה לגרום לחיוב הפיקדון במלואו. את האישור מבקשים בעת ההזמנה, לא בדלפק.
חלופות שכדאי לשקול לפני ההזמנה
בטאלין עצמה יש שתי חלופות שמייתרות שכירות ליום בודד. Bolt Drive, שירות שיתוף הרכבים של העיר, מתחיל בכ-5 יורו, עם תוספת של שני יורו באזור החניה של שדה התעופה, והוא מתאים בדיוק לקניות גדולות או לנסיעה אחת מחוץ לעיר. ונסיעות מונית או אפליקציה משדה התעופה למרכז הן כ-8 יורו ב-Bolt וכ-7 ב-Uber, מול כ-15 יורו במונית רחוב, כך שמי שחשב לשכור רכב רק בשביל ההגעה מהשדה כנראה אינו צריך אותו.
החישוב שמסדר את כל הסעיפים: שלושה ימי שכירות ליעדים שמחוץ לעיר, איסוף ממשרד בעיר ולא מהשדה, רכב בנזין ולא דיזל, רישיון בינלאומי בכיס, אישור מעבורת בהזמנה, וחניה מחוץ לעיר העתיקה. בצורה הזאת הרכב פותח את האיים, את הביצות ואת החופים השקטים, במחיר שאפשר להשוות מראש, ואינו הופך להוצאה הגדולה ביותר של הטיול.






