זריחה אחת, חיים שלמים
האור הראשון טיפס באיטיות מעל רכסי הפארק הלאומי דורמיטור. קרני שמש עדינות נגעו בפסגות הסלעיות, הציפו את העמק באור מוזהב וחשפו נוף פראי שלא דומה לשום דבר אחר. רוחות קרות ליטפו את הפנים, והשלווה הזו, הפראית והבלתי נגועה, גרמה לי לתהות איך מונטנגרו נותרה כל כך מחוץ לרדאר של רוב המטיילים.
זו הייתה נקודת ההתחלה למסע רגלי שגילה לי מדינה קטנה באירופה עם לב הרים גדול. טרקים במונטנגרו הם חוויה של מגע בלתי אמצעי עם טבע בתולי, תרבות חמה ויופי כמעט בלתי נתפס.
למה מונטנגרו?
מונטנגרו, או בשמה המקומי קרנה גורה, היא אחת המדינות הקטנות והצעירות באירופה, אך מבחינת נוף – היא טיטאן של ממש. השטח ההררי שמכסה כמעט שלושה רבעים מהמדינה יצר עולם קסום של רכסים דרמטיים, נהרות שוצפים, יערות עבותים, אגמים קפואים ועיירות שנדמה כי נלקחו מתוך גלויה.
בעשורים האחרונים מונטנגרו הפכה ליעד פופולרי לחובבי חופים באיזור בודווה, אך עמוק בפנים, באזורי ההר והכפרים – מתקיים עולם אחר. זהו גן עדן למטיילים רגליים, ולמרות תשתיות בסיסיות בלבד באזורים מסוימים, הרווח הוא אותנטיות שאבדה ברוב המקומות בעולם.
שלושת המסלולים שלא כדאי לפספס:
1. הפארק הלאומי דורמיטור – Durmitor National Park
אחד מאזורי ההליכה המפורסמים במונטנגרו נמצא בצפון־מערב המדינה ומכסה אזור הררי עצום בגובה ממוצע של כאלפיים מטר. זהו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו וממלכת אלפיניזם אמיתית.
המסלול המרכזי מוביל אל פסגת בובוטוב קוק שמתנשאת לגובה של 2523 מטר. הדרך לשם עוברת באגמים קטנים, קירות אבן מרהיבים, מרבדי פרחים באביב וחציית שלג בקיץ. המסלול נמשך כ־6 עד 8 שעות בקו אחד, אך ניתן לפרוש אותו על פני יומיים ולשלב לינה באחת מהבקתות בכפר זבליאק.
טיפ חשוב: מזג האוויר כאן בלתי צפוי ולכן יש להצטייד בביגוד חם גם ביולי. הסימון בדרך ברור אך מומלץ להוריד את מפת המסלול מראש לאפליקציית ניווט כמו Maps.me.
הפארק הלאומי מושלם למטיילים עצמאיים, שרוצים לחקור את הטבע המקומי בקצב שלהם. לצד זאת, גם מטיילים מנוסים פחות יכולים להנות ממסלולים קצרים יותר, או להזמין טיול הכל-כלול מפנק עם מדריך וארוחות. להזמנה לחצו כאן >>
2. שביל הרים מעל מפרץ קוטור (Bay of Kotor)
מפרץ קוטור הוא אולי המקום הכי מצולם במדינה, אך את הנוף הכי מרשים שלו תראו דווקא מלמעלה. מסלול ההליכה מהעיר קוטור לפסגת הר לובצ'ן יפגיש אתכם עם שביל עתיק הכולל יותר מאלפיים מדרגות חצובות בהר.
העלייה אינה פשוטה אך לאורך כל הדרך תתגמלו בתצפיות על חופי האדריאטי, מפרץ קוטור בצורת לב והעיירות העתיקות השוכנות לאורך הקו החוף. ניתן לשלב את המסלול עם ביקור בפארק הלאומי לובצ'ן או לינה באחד מהכפרים שממוקמים בגובה.
רוב המטיילים עושים רק את העלייה למבצר סן ג’ובאני שנמצא כחצי הדרך. אך למי שמוכן לאתגר אמיתי – ההמשך ייחודי ומספק תחושת הישג ופרס של שקט מוחלט.
3. רכס קומובי – Komovi Range
אם אתם מחפשים מסלול שהוא באמת מחוץ לשביל המטיילים המוכר, הרי קומובי הם המקום שלכם. מדובר באזור פראי ועוצמתי במזרח מונטנגרו, עם שבילים כמעט ריקים, כפרים מסורתיים עם בתי עץ ומרבדי דשא אינסופיים.
הטרק המומלץ כולל טיפוס לפסגת קומ ובין, גובה של כ־2460 מטר, במסלול שאורך כ־6 שעות. הדרך כוללת שבילים צרים עם נופים פנורמיים ומעבר דרך בקתות רועים. יש גם אפשרות ללינה בכפרים קטנים באזור כמו מנטינה או אנדרייביצה.
לא מדובר במסלול ממוסחר או מתויר ולכן נדרשת מוכנות מלאה – כולל מים, אוכל ומפות ידניות או GPS.
גם פה, מטיילים מנוסים פחות יכולים להצטרף לסיור מודרך כדי להנות מהטבע עוצר הנשימה של פסגות ההרים, עם הדרכה צמודה והסעות מסודרות. להזמנה לחצו כאן >>
מתי לטייל ואיך מתארגנים
עונת ההליכה הטובה ביותר היא בין סוף מאי לסוף ספטמבר. ביוני תזכו בפריחה עזה, ביולי אוגוסט בשמש יציבה ובספטמבר באווירה סתוית צלולה. באביב ובסתיו יש עדיין סיכוי לשלג בפסגות, ובחורף רבים מהמסלולים חסומים.
תחבורה ציבורית קיימת אך מוגבלת באזורים הרריים. הדרך הנוחה ביותר לטייל היא באמצעות רכב שכור או טרמפים בכבישים הכפריים. חלק מהמסלולים דורשים נסיעה בדרכי עפר ויש להתייעץ עם מקומיים בנוגע למצב הדרכים.
רוב הבקתות אינן דורשות הזמנה מראש, אך כדאי לבדוק בזמני עומס. כפרים מסוימים מציעים לינה ביתית באיכות משתנה מאוד. במקומות מבודדים ניתן גם לקמפינג חופשי בכפוף לשמירה על כללי שמירת טבע.
יותר מרק הליכה
הטרקים במונטנגרו מציעים הרבה יותר מהליכה. הם מסע תרבותי אל לבה של מנטליות בלקנית גאה. בשולי הדרכים תפגשו רועים, איכרים ואנשים עם סבלנות אינסופית לחיים איטיים, לחם חם מהטבון ורקיה תוצרת בית.
המטבח המונטנגרי פשוט אך משביע: תבשילי שעועית, פלטות גבינות ויוגורט כבשים טרי, קבבים חריפים ומרקים עבים. אחרי יום הליכה מתיש אין תענוג גדול יותר מלשבת מול נוף דרמטי עם קנקן רקיה ופיתות טריות.
דברים שכדאי לדעת מראש
אין צורך באשרות למרבית המטיילים הישראליים המבקרים במונטנגרו לתקופות קצרות, מה שהופך את הכניסה למדינה לנוחה ופשוטה. חשוב לדעת שכספומטים זמינים בעיקר בעיירות המרכזיות, ולכן בכפרים ובאזורים מבודדים נהוג לשלם במזומן בלבד.
השפה הרשמית במדינה היא מונטנגרית, אך רבים מהתושבים מבינים אנגלית בסיסית, ושימוש באפליקציות תרגום כמו גוגל טרנסלייט עשוי להועיל במיוחד בשיחות יומיומיות.
בנוסף, מומלץ לרכוש מראש ביטוח מטיילים שכולל כיסוי לחילוץ מגובה, במיוחד עבור מי שמתכנן לטייל באזורים הרריים או במסלולים אתגריים.
שורה תחתונה
ההליכה במונטנגרו אינה רק חוויה גיאוגרפית אלא חוויה קיומית. זו מדינה שבה הדרך חשובה יותר מהיעד, שבה כל פסגה טומנת בחובה גילוי עצמי קטן וכל עיקול שביל עשוי להפתיע אותך עם נוף אחר, אדם אחר, סיפור אחר.
בסופו של דבר, מונטנגרו היא הזדמנות נדירה לחוות את אירופה כפי שהייתה פעם: פראית, נגישה, מפתיעה ובעיקר אמיתית.
