מלזיה על המפה: עם מי היא גובלת ולמה היא מחולקת לשניים?

מלזיה (Malaysia) גובלת ביבשה בשלוש מדינות בלבד: אינדונזיה, תאילנד וברוניי. אורך גבולות היבשה שלה 3,147 ק"מ בסך הכל, מתוכם 2,019.5 ק"מ עם אינדונזיה באי בורנאו (Borneo), 646.5 ק"מ עם תאילנד בצפון חצי האי, ו-481.3 ק"מ עם ברוניי הזעירה, שמדינת סראוואק (Sarawak) המלזית מקיפה אותה מכל צד. סינגפור, שנחשבת בטעות לשכנה, אינה שכנה יבשתית כלל: בין שתי המדינות עובר מעבר ים, והן מחוברות בסוללת כביש ובגשר. יש למלזיה גם גבולות ים עם הפיליפינים ועם וייטנאם. והסיבה שהמדינה הזאת נראית מפוצלת על המפה היא שהיא באמת מפוצלת: חצי האי המלאי (Peninsular Malaysia) בצד אחד, וסבאח (Sabah) וסראוואק בצפון בורנאו בצד השני, במרחק של כ-600 ק"מ מעבר לים.

איפה מלזיה נמצאת על המפה?

מלזיה יושבת בדרום מזרח אסיה, ממש מעל קו המשווה, ומשתרעת על שני גושי יבשה נפרדים. חצי האי המלאי הוא רצועה ארוכה שיורדת מתאילנד בצפון כמעט עד קו המשווה, ובקצהו הדרומי, מעבר למעבר ים צר, נמצאת סינגפור. מלזיה המזרחית תופסת את הרצועה הצפונית של בורנאו, האי השלישי בגודלו בעולם, שאת שאר שטחו חולקות אינדונזיה וברוניי.

מסביב למלזיה יש יותר ימים מאשר יבשה. ממערב לחצי האי עובר מעבר מלאקה (Strait of Malacca), שהוא הנתיב הימי המרכזי בין האוקיינוס ההודי לאוקיינוס השקט ואחד המסלולים הסואנים בעולם. ממזרח לחצי האי ובין שני חלקי המדינה נפרש ים סין הדרומי (South China Sea). בצפון מזרח חצי האי נמצא מפרץ תאילנד (Gulf of Thailand), ולחופי סבאח נמצאים ים סולו (Sulu Sea) וים סלבס (Celebes Sea). המיקום הזה, על צומת ימי שדרכו עברו סוחרים מהודו, מסין ומערב במשך מאות שנים, הוא מה שיצר את התמהיל האתני והדתי של המדינה.

המפה המדינית: 13 מדינות ושלושה שטחים פדרליים

מלזיה היא פדרציה, ומי שמסתכל על מפה מדינית שלה רואה 16 יחידות: 13 מדינות ושלושה שטחים פדרליים. בצפון חצי האי נמצאות פרליס (Perlis), קדאח (Kedah), פנאנג (Penang) ופראק (Perak). לאורך החוף המזרחי יורדות קלנטן (Kelantan), טרנגאנו (Terengganu) ופהאנג (Pahang). במרכז ובדרום נמצאות סלנגור (Selangor), נגרי סמבילן (Negeri Sembilan), מלאקה (Malacca) וג'והור (Johor). בבורנאו, סבאח וסראוואק. שלושת השטחים הפדרליים הם קואלה לומפור (Kuala Lumpur), פוטרג'איה (Putrajaya) ולבואן (Labuan), אי קטן מול חופי בורנאו.

החלוקה הזאת אינה רק מנהלית. תשע מהמדינות הן סולטנות תורשתיות, ומכאן נובעת שיטת המלוכה הרוטטיבית של מלזיה. בנוסף, סבאח וסראוואק נכנסו לפדרציה בתנאים משלהן ושמרו על סמכויות רחבות מאלה של מדינות חצי האי, ולכן נוח לחשוב עליהן כעל מדינה בתוך מדינה. למטייל זה מתורגם לדבר אחד פשוט: ההבדלים בין מדינה למדינה במלזיה אמיתיים, בחוקים המקומיים, בזמינות האלכוהול, בלוח החגים ובאופי הנוף.

עם מי מלזיה גובלת ביבשה?

שלוש השכנות היבשתיות מחולקות באופן נקי בין שני חלקי המדינה: תאילנד גובלת רק בחצי האי, ואינדונזיה וברוניי גובלות רק בבורנאו. אף שכנה אינה גובלת בשני החלקים.

הגבול עם אינדונזיה הוא הארוך בהפרש גדול, והוא כולו גבול יער באמצע בורנאו, רחוק מכל מסלול תיירותי. הגבול עם תאילנד הוא הפעיל בפועל: הוא חוצה את צפון חצי האי לרוחבו, ודרכו עוברים מטיילים, סחורות ורכבות. ב-11 ביולי 2026 נפתח בו מעבר הגבול החדש בוקיט קאיו היטאם סאדאו (Bukit Kayu Hitam), והמעבר הישן לדאנוק (Danok) נסגר לצמיתות באותו יום, כך שמי שמשתמש במדריכים ישנים לתכנון המעבר היבשתי לתאילנד ירוויח מבדיקה מחדש. הגבול עם ברוניי הוא המעניין מכולם, ועליו בהמשך.

פרט אחד שראוי לשים לב אליו: בורנאו הוא האי היחיד בעולם שמחולק בין שלוש מדינות. החלק הגדול שלו, קלימנטן, הוא אינדונזי; הרצועה הצפונית היא מלזית, בשתי מדינות; ובתוך הרצועה הזאת יושבת ברוניי. מכאן גם נובע שכמעט כל גבול היבשה הארוך של מלזיה עם אינדונזיה הוא גבול שאינו עובר דרך אזורים מיושבים, אלא דרך יער גשם, נהרות ורכסים.

אינדונזיה היא לא רק השכנה בעלת הגבול הארוך אלא גם הקרובה ביותר תרבותית. האי סומטרה (Sumatra) האינדונזי יושב ממש מעבר למעבר מלאקה מול פנאנג ומול מלאקה, במרחק שבחלקו הצר הוא עניין של שעות הפלגה, והשפה האינדונזית והמלאית קרובות עד כדי כך שדובר של אחת מבין בדרך כלל את השנייה. זו גם הסיבה שהתנועה בין שתי המדינות, של עובדים, של סוחרים ושל מטיילים, היא מהצפופות באזור, ושחלק מהערפיח שמגיע למלזיה בעונה היבשה מגיע משריפות בסומטרה ובקלימנטן.

ומה לגבי סינגפור?

סינגפור אינה שכנה יבשתית של מלזיה, אף שהיא נראית כך על המפה ואף שהמעבר ביניהן הוא מהעמוסים בעולם. בין קצה מדינת ג'והור המלזית לבין האי סינגפור עובר מעבר ג'והור (Strait of Johor), ולכן כל קשר יבשתי בין השתיים הוא קשר מעשה ידי אדם.

החיבור הראשון הוא סוללת הכביש Johor-Singapore Causeway. בנייתה החלה באוגוסט 1919 והושלמה בספטמבר 1923, אורכה כ-1.056 ק"מ, והיא נושאת כביש, מסילת רכבת וגם צינור מים בין שתי המדינות. החיבור השני הוא גשר ה-Second Link בין טנג'ונג קופנג (Tanjung Kupang) שבג'והור לבין טואס (Tuas) שבסינגפור, שנפתח ב-1998. בנוסף לשני אלה מתוכנן קו רכבת קצר, ה-RTS, שיחבר את ג'והור בהרו (Johor Bahru) לסינגפור, ומועד הפתיחה שלו נדחה כמה פעמים והמועד העדכני שפורסם הוא פברואר 2027.

החיבור הזה הוא גם סיפור היסטורי ולא רק תחבורתי: סינגפור הייתה חלק ממלזיה בין 1963 ל-1965, והיום היא השכנה העשירה והשונה ביותר ממנה. השוואה מעשית בין שתי המדינות, ובין שתיהן לתאילנד ולאינדונזיה, נמצאת בהשוואה בין יעדי דרום מזרח אסיה, והנתונים על סינגפור עצמה מרוכזים בסקירה על סינגפור.

גבולות הים

מעבר לשלוש שכנות היבשה, למלזיה יש גבולות ימיים עם הפיליפינים ועם וייטנאם. החלק המזרחי של סבאח פונה אל ים סולו ואל ים סלבס, ומשם האזור הימי של מלזיה נפגש באזור של הפיליפינים. בצד המערבי של חצי האי, מעבר מלאקה הצר מחולק בין מלזיה, אינדונזיה וסינגפור, והוא אחד הנתיבים שדרכם עוברת תנועת מכליות גדולה. בפועל, למי שמתכנן טיול הגבולות הימיים כמעט אינם רלוונטיים, פרט לכך שהם מסבירים למה כל כך הרבה מהמסלולים באזור הזה כוללים מעבורות ולא רק כבישים.

"מלזיה היא שכנתה היחידה" של מי?

זו אחת השאלות שמסתובבות בעברית בצורה הפוכה. אין לה תשובה בניסוח "מי השכנה היחידה של מלזיה", כי למלזיה יש שלוש שכנות יבשה. השאלה המקורית, זו שמופיעה בחידוני טריוויה, היא איזו מדינה בעולם גובלת ביבשה במדינה אחת בלבד, והתשובה בהקשר הזה היא ברוניי. מלזיה היא השכנה היבשתית היחידה של ברוניי.

וזה אפילו יותר מעניין מכפי שזה נשמע. ברוניי היא סולטנות קטנה על חופה הצפוני של בורנאו, והיא כולה מוקפת בשטח מלזי, בשטח סראוואק. יותר מזה, סראוואק לא רק מקיפה את ברוניי אלא מחצה אותה: מחוז לימבאנג (Limbang) הסראוואקי מפריד בין מחוז טמבורונג של ברוניי לבין שאר המדינה, כך שברוניי בנויה משני גושי שטח שאינם נוגעים זה בזה. התוצאה היא שהמפה של האזור הזה בבורנאו היא אחת המסובכות בעולם, ושהנסיעה היבשתית מברוניי לברוניי עוברת דרך מלזיה.

האם מלזיה גובלת בסין?

לא. מלזיה אינה גובלת בסין לא ביבשה ולא בים, ובין שתי המדינות מפרידים אלפי קילומטרים. מקור הבלבול הוא השם: הים שנמצא בין שני חלקי מלזיה נקרא ים סין הדרומי, ומי שרואה את השם על המפה מניח לפעמים שסין נמצאת מעבר לו מיד. בפועל השם הוא שם היסטורי של נתיב ימי, והוא אינו אומר דבר על בעלות. ים סין הדרומי אכן אזור שבו כמה מדינות, ובהן מלזיה וסין, מציגות תביעות ימיות חופפות, אבל זה סיפור של אזורים כלכליים בלב ים ולא של גבול משותף.

למה מלזיה מחולקת לשני חלקים?

חצי האי המלאי מחזיק כ-131,800 קמ"ר, שהם כ-40 אחוז משטח המדינה, ומלזיה המזרחית מחזיקה כ-198,200 קמ"ר, כ-60 אחוז. כלומר החלק הגדול של מלזיה הוא דווקא זה שפחות מכירים. בין שני החלקים אין גשר, אין כביש ואין מעבורת מעשית למטייל, אלא כ-600 ק"מ של ים סין הדרומי, והמעבר ביניהם נעשה בטיסה.

הפיצול הוא פועל יוצא של ההיסטוריה. ב-31 באוגוסט 1957 קיבלה פדרציית מלאיה, כלומר חצי האי בלבד, את עצמאותה מבריטניה. ב-16 בספטמבר 1963 הורחבה הפדרציה והוקמה מלזיה, כשסבאח, סראוואק וסינגפור הצטרפו אליה. סינגפור יצאה כבר באוגוסט 1965, וסבאח וסראוואק נשארו, ומאז מלזיה היא מדינה אחת על שני צדי ים. שתי המדינות הבורנאיות שמרו על מעמד מיוחד בתוך הפדרציה, כולל בקרת הגירה משלהן, ולכן מי שעובר מחצי האי לסבאח או לסראוואק עובר בדיקת מסמכים גם בטיסה פנימית.

וכמה גדולה מלזיה בכלל? שטחה הכולל 330,803 קמ"ר, כלומר גדולה פי 15 בערך משטחה של ישראל, ומתגוררים בה 34.4 מיליון תושבים. הנקודה הגבוהה שלה אינה בחצי האי אלא בבורנאו: הר קינבאלו (Mount Kinabalu) שבסבאח, 4,095 מטר. מי שמסתכל על המפה ורואה מדינה אחת צריך לזכור שהמרחק בין שני קצותיה דומה למרחק בין מדינות באירופה, ושטיסה פנימית היא חלק נורמלי מכל מסלול רחב.

מה המפה אומרת למי שמתכנן טיול?

מהמפה נגזרות שלוש מסקנות מעשיות. הראשונה, חצי האי קל לנוע בו ביבשה, בקווי הרכבת והאוטובוסים שמחברים את קואלה לומפור לצפון ולדרום, ולכן מסלול ראשון במלזיה נבנה כמעט תמיד בתוכו. השנייה, בורנאו אינה המשך של אותו מסלול אלא פרק נפרד שדורש טיסה וכמה ימים משלו. השלישית, שני חופי חצי האי נמצאים בעונות הפוכות, כי המונסון הצפון מזרחי מכה בחוף המזרחי בעוד החוף המערבי נגיש כל השנה, ולכן הבחירה בין חוף לחוף היא בחירה של חודש ולא של טעם.

וכיוון שהמדינה גובלת ביבשה בתאילנד וקשורה בכביש ובמסילה לסינגפור, מלזיה היא גם מדינת מעבר נוחה למסלול אזורי ארוך יותר. פירוט של הרכבות, האוטובוסים, הטיסות הפנימיות ומעברי הגבול נמצא בסקירה על תחבורה במלזיה, והנתונים הכלליים על המדינה, מהשטח ועד הפרש השעות, בסקירה על מלזיה.