כסף בסינגפור: דולר סינגפורי, המרה וכרטיסי אשראי

המטבע של סינגפור (Singapore) הוא הדולר הסינגפורי, ושער הייחוס לטיול הוא 1 דולר סינגפורי = 2.40 שקלים. כלומר מנה במרכז הוקר בשמונה דולר סינגפורי היא כתשעה עשר שקלים, נסיעה ברכבת התחתית בשני דולר סינגפורי היא פחות מחמישה שקלים, וכרטיס לשתי הכיפות בגרדנס ביי דה ביי ב-46 דולר סינגפורי הוא כמאה ועשר שקלים. קיצור המטבע הוא SGD, והסימן שרואים בשלטים הוא S$ או סתם $.

התשובה המעשית לשאלה מה לעשות עם הכסף היא קצרה: סינגפור היא אחת המדינות הפחות מזומניות בעולם, כמעט כל תשלום נעשה בכרטיס ללא מגע או באפליקציה, ולכן מספיק להגיע עם מאה עד מאתיים דולר סינגפורי במזומן לכל הטיול ולשלם את כל השאר בכרטיס. את המזומן הזה כדאי להמיר בעיר ולא בשדה התעופה, והשערים הטובים בעיר נמצאים במוסטפא סנטר, בצ'יינג' אלי ובארקייד ברפלס פלייס.

טבלת המרה מהירה

דולר סינגפורי שקלים על מה זה בפועל
2 4.80 נסיעה ברכבת מהשדה לעיר
5 12 מנה בסיסית במרכז הוקר
10 24 ארוחה מלאה עם שתייה בהוקר
14 34 תצפית הסופרטרי
20 48 מוזיאון הגיהינום בהוו פאר וילה
35 84 תצפית SkyPark במרינה ביי סנדס ביום
46 110 שתי הכיפות בגרדנס ביי דה ביי
50 120 ארוחה במסעדה בינונית לאדם
58 139 ספארי הלילה
80 192 יום שלם חסכוני לאדם
100 240 מינימום לזכאות להחזר מע"מ
200 480 לילה במלון ארבעה כוכבים
500 1,200  
1,000 2,400  

ממיר מטבע

הזינו סכום ובחרו כיוון המרה



לפי שער הייחוס של 2.40 שקלים לדולר סינגפורי אחד. השער בפועל בעמדת ההמרה או בכרטיס יהיה קרוב לזה ויכול לנוע בכמה אחוזים.

איך נראה הכסף עצמו?

השטרות שבמחזור הם 2, 5, 10, 50 ו-100 דולר סינגפורי, והמטבעות הם 5, 10, 20 ו-50 סנט ודולר אחד. סדרת השטרות הנוכחית נקראת סדרת הדיוקן ונושאת את פניו של יוסוף בן אישאק, הנשיא הראשון של סינגפור. השטרות הקטנים, כלומר 2, 5 ו-10 דולר סינגפורי, עשויים פולימר, כלומר פלסטיק, ולכן הם עומדים בלחות של סינגפור ואינם נקרעים בכיס אחרי יום של זיעה, מה שבאקלים הזה הוא יתרון אמיתי. דווקא בהם משתמשים הכי הרבה בשוק ובהוקר.

נקודה שמפתיעה מטיילים: גם שטרות של הדולר של ברוניי מתקבלים בסינגפור כהילך חוקי בפועל ובשער של אחד לאחד, בגלל הסכם היסטורי בין שתי המדינות. אין צורך לעשות שום דבר עם זה, אבל אם קיבלתם עודף בשטר שנראה אחרת, הוא תקף.

עוד פרט נחמד לקוריוז: סינגפור הנפיקה ב-2015 שטר של חמישים דולר סינגפורי לציון חמישים שנה לעצמאות, ויש גם שטר נדיר של עשרת אלפים דולר סינגפורי שהוצא מהנפקה ב-2014 והיה אחד השטרות בעלי הערך הנקוב הגבוה בעולם. את שניהם לא תפגשו בעודף.

איפה כדאי להמיר כסף?

ההמרה בסינגפור פשוטה, כי יש בה שוק המרה תחרותי מאוד ורוב עמדות ההמרה בעיר אינן גובות עמלה והרווח שלהן מגולם בשער. שלושת המקומות המוכרים בשערים הטובים ביותר:

  • מוסטפא סנטר בליטל אינדיה (Little India). דלפק ההמרה שם פועל כמעט תמיד, המקום פתוח עשרים וארבע שעות ביממה, והשערים מהטובים בעיר. זה גם המקום הנוח ביותר להמיר בו בדרך לקניות.
  • צ'יינג' אלי (Change Alley) ברפלס פלייס, סמטת המרה היסטורית עם רצף דלפקים צמודים זה לזה, ולכן אפשר לקבל שני שערים ולבחור.
  • הארקייד ליד רפלס פלייס, בניין שבקומותיו התחתונות עשרות דלפקי המרה שמתחרים ביניהם. מי שממיר סכום גדול ישווה שם שלושה דלפקים ויחסוך.

עמדות ההמרה בנמל התעופה צ'אנגי נותנות שער פחות טוב, וזה הגיוני כי הן נוחות מאוד. מכיוון שצריך בסינגפור כל כך מעט מזומן, הפתרון הפשוט הוא להמיר בצ'אנגי סכום קטן בלבד, בסדר גודל של חמישים דולר סינגפורי לנסיעה ולארוחה הראשונה, ואת היתר להמיר בעיר למחרת. ואם לא התפנה זמן להמיר, אין בעיה בכלל, כי הכרטיס עובד בכל מקום.

שלוש נקודות שמשפרות את השער שמקבלים: ראשית, שטרות בעלי ערך גבוה, כלומר שטרות של מאה דולר אמריקאי או של מאה אירו, מקבלים שער טוב יותר משטרות קטנים, כך שכדאי להצטייד מישראל בשטרות גדולים. שנית, השטרות צריכים להיות נקיים ובלי קרעים, וזה כלל קבוע בכל אסיה. שלישית, שקלים אפשר להמיר בסינגפור, אבל השער עליהם פחות טוב כי זה מטבע שנסחר שם מעט, ולכן מי שמביא מזומן מישראל יביא דולרים אמריקאיים או אירו.

מתי להשתמש בכרטיס, ולמה לבחור דולר סינגפורי?

הכרטיס הוא ברירת המחדל בסינגפור. כל חנות, מסעדה, קניון, מוזיאון, מונית ואפילו רוב דוכני השוק מקבלים כרטיס ללא מגע, ואפשר לשלם גם בשערי הרכבת התחתית ובאוטובוסים על ידי הצמדת כרטיס אשראי זר ישירות למקרא, בלי לקנות כרטיס נסיעה בכלל.

הכלל החשוב היחיד: כשהמסוף בחנות או בכספומט שואל אם לחייב אותך בדולר סינגפורי או בשקלים, תמיד בוחרים דולר סינגפורי. השאלה הזאת נקראת המרת מטבע דינמית, והיא נראית כמו נוחות אבל השער שהיא מציעה גרוע בכמה אחוזים מהשער שחברת הכרטיסים שלכם תיתן. בחירה בדולר סינגפורי מעבירה את ההמרה לוויזה או למאסטרקארד, ששם היא נעשית בשער סיטונאי. בטיול שלם ההפרש הזה שווה בקלות מאות שקלים, ולכן זו ההחלטה הקטנה המשתלמת ביותר בכל הטיול.

מעבר לזה, שווה לבדוק לפני הנסיעה איזה כרטיס בארנק גובה את העמלה הנמוכה ביותר על עסקה במטבע חוץ. ההפרש בין כרטיס עם עמלת מטבע חוץ של שלושה אחוזים לכרטיס רב מטבעי בלי עמלה הוא ישיר ומיידי, ועל טיול של חמישה עשר אלף שקלים זה כארבע מאות וחמישים שקלים. כרטיסי הנסיעה הרב מטבעיים הישראליים מאפשרים גם לטעון דולר סינגפורי מראש ולנעול שער, וזה שימושי למי שמעדיף לדעת מראש מה הוא משלם.

וטיפ ארגוני: כדאי לקחת שני כרטיסים משני חשבונות שונים ולשמור אותם בשני מקומות שונים. סינגפור בטוחה מאוד וסיכוי הגניבה נמוך, אבל חסימה אוטומטית של כרטיס בגלל חיוב חריג היא דבר שקורה בחו"ל לכל אחד, והכרטיס השני פותר את זה בשנייה.

האם כדאי להמיר בישראל לפני הנסיעה?

בדרך כלל לא. שער ההמרה משקל לדולר סינגפורי בישראל פחות אטרקטיבי, כי זה צמד מטבעות שנסחר בישראל במעט מאוד היקף, והצעות השער בעמדות ההמרה בארץ משקפות את זה. המסלול המשתלם הוא להמיר שקלים לדולר אמריקאי או לאירו בישראל, שבהם השוק המקומי תחרותי, ואז להמיר אותם לדולר סינגפורי בעמדה בסינגפור, שבה השוק תחרותי מאוד. זו המרה כפולה, אבל בפועל היא יוצאת עדיפה על ההמרה הישירה.

ומי שלא רוצה להתעסק בכלל פשוט נוחת בלי מזומן, מצמיד את הכרטיס בשער הרכבת, מגיע למלון ומנהל את כל הטיול בכרטיס. זו אפשרות לגיטימית לחלוטין בסינגפור, והיא פועלת.

כספומטים ועמלות משיכה

כספומטים יש בסינגפור בכל קניון, בכל תחנת רכבת מרכזית ובכל סופרמרקט, והם מקבלים כרטיסים בינלאומיים. הבנקים הגדולים הם DBS או POSB, OCBC ו-UOB, והמכשירים שלהם עובדים באנגלית.

החשבון הכספי של משיכה: הבנק הישראלי גובה עמלת משיכה בחו"ל, בדרך כלל סכום קבוע של כמה שקלים ועוד אחוז מהסכום, והבנק הסינגפורי עשוי להוסיף עמלה משלו. מכיוון שהעמלה הקבועה אינה תלויה בסכום, משיכה אחת גדולה עדיפה תמיד על שלוש משיכות קטנות. ומכיוון שבסינגפור ממילא צריך מעט מזומן, הדרך הזולה ביותר היא לא למשוך בכלל, אלא להמיר מזומן שהבאתם מהבית בעמדת המרה בעיר.

גם כאן, אם הכספומט מציע לחייב בשקלים, בוחרים דולר סינגפורי.

כמה מזומן באמת צריך?

מעט. אלה המקרים שבהם מזומן באמת עוזר בסינגפור:

  • חלק מדוכני ההוקר הוותיקים, ובעיקר הקטנים והמשפחתיים. רובם עברו לתשלום דיגיטלי, אבל הדוכן הטוב ביותר במרכז הוא לפעמים דווקא זה שמקבל רק מזומן, ושטר של עשרה דולר סינגפורי בכיס פותר את זה.
  • שווקים רטובים ודוכני פירות בשכונות.
  • הסירה לפולאו אובין (Pulau Ubin), ארבעה דולר סינגפורי לכיוון, שנהוג לשלם במזומן.
  • חנויות קטנות מאוד ובסטות מזכרות בשווקי הרחוב.
  • תרומה בבית תפילה או בכיס, אם מתכננים.

בפועל, מאה עד מאתיים דולר סינגפורי לזוג לכל טיול של חמישה ימים הוא סכום נכון ונוח, והוא מכסה בשפע את המקרים שלמעלה. מי שמתכנן לאכול בעיקר בהוקר יכול לקחת מעט יותר, ומי שאוכל בעיקר במסעדות יסתדר עם פחות.

שתי אפליקציות התשלום המקומיות, PayNow ו-PayLah, מבוססות על חשבון בנק סינגפורי ואינן זמינות לתייר, ולכן אין מה להתעסק איתן. ארנק דיגיטלי בטלפון, כלומר Apple Pay או Google Pay עם הכרטיס הישראלי, עובד בסינגפור מצוין וכמעט בכל מקום, כולל בשערי הרכבת, וזה הפתרון הנוח ביותר מכולם.

טיפים ודמי שירות: מה באמת משלמים?

בסינגפור אין תרבות טיפים, ואין ציפייה שתשאירו משהו. זה לא קמצנות ולא חוסר נימוס, זו פשוט הנורמה המקומית, ובמקומות רבים אפילו כתוב במפורש שאין צורך בטיפ.

מה שכן קיים הוא התוספת הקבועה במסעדות, שמסומנת בתפריטים בשני סימני פלוס ונקראת בפי המקומיים "++". היא מורכבת מדמי שירות של עשרה אחוזים ומע"מ של תשעה אחוזים, ובסך הכל כעשרים אחוזים על המחיר שמופיע בתפריט. התוספת הזאת מופיעה בחשבון באופן אוטומטי, ומכיוון שהיא קבועה וידועה, החשבון הנוח הוא להכפיל כל מחיר בתפריט ב-1.2 כשמעריכים ארוחה, וכך אין הפתעה בסוף.

איפה המחיר סופי ואיפה הוא לא

  • מרכזי הוקר: המחיר בשלט הוא המחיר. בלי תוספות, בלי טיפ.
  • חנויות וקניונים: המחיר על התג כולל מע"מ. זה מה שמשלמים.
  • מסעדות ובתי קפה עם שירות לשולחן: מוסיפים כעשרים אחוזים.
  • ברים: כמו מסעדות, ולכן האפי האוור משנה את החשבון מאוד.
  • מוניות וגראב: המחיר באפליקציה סופי, אין טיפ, ויש תוספת על נסיעה משדה התעופה.
  • מלונות: לרוב כבר כוללים את התוספת במחיר שהוזמן באינטרנט, וכדאי לבדוק בהזמנה.

עוד נקודה שכדאי להכיר על אלכוהול וכסף: המדינה ממסה אלכוהול בכבדות, ולכן זה הפריט שבו ההפרש בין מחיר בבר למחיר בסופר הוא הגדול ביותר. בירה בבר עולה כשנים עשר דולר סינגפורי, בבר תיירותי בין שמונה עשר לעשרים וחמישה, ופחית בסופר כ-2.40. מי שמשלב כוס בבר בערב עם קנייה בסופר לשאר הזמן נהנה משניהם ושומר על התקציב.

תשעה אחוזי מע"מ, ואיך מקבלים אותם בחזרה?

המע"מ בסינגפור הוא תשעה אחוזים מאז ינואר 2024, והוא כלול במחירים שמוצגים בחנויות. תייר שקנה לפחות מאה דולר סינגפורי בחנות המשתתפת בתוכנית ההחזר לתיירים יכול לקבל את המע"מ בחזרה בשדה התעופה דרך מערכת eTRS, ובסכומים גדולים זה מחזיר מאות שקלים. התהליך המלא, מה לבקש בחנות ואיפה עמדות ההגשה בצ'אנגי, מוסבר במדריך קניות בסינגפור.

כדאי לדעת בהקשר הזה ששווה לבקש בחנות קבלה אחת לכל הקנייה ולא כמה קבלות קטנות, כי זה מה שמביא אותך לסכום המינימום בקלות.

מה כדאי לסדר לפני הטיסה?

  1. לבדוק את עמלת המטבע בכרטיסים שבארנק ולקחת את הזול שבהם. זו ההחלטה שחוסכת הכי הרבה.
  2. לעדכן את חברת הכרטיסים על הנסיעה, כדי שחיוב מסינגפור לא ייראה חריג.
  3. להביא מזומן בדולר אמריקאי או באירו, בשטרות גדולים ונקיים, להמרה בעיר.
  4. להוריד את אפליקציית Grab ולקשר אליה כרטיס, כך שנסיעות משולמות באפליקציה בלי מזומן.
  5. להפעיל ארנק דיגיטלי בטלפון, כי בסינגפור הוא עובד כמעט בכל מקום.
  6. להצטייד ב-eSIM מקומי, כדי שהאפליקציות והתשלומים יעבדו מהרגע שנוחתים. Airalo וSaily מציעות חבילות לסינגפור בעשרות שקלים.

ולסיום, הצבת הסכומים בהקשר: הפירוט המלא של מה שעולה בסינגפור בפועל, שלוש רמות תקציב ודוגמאות לזוג ולמשפחה, מופיע במדריך כמה עולה טיול לסינגפור. ואיך משלמים ברכבת התחתית ובאוטובוסים, שזו ההחלטה הכספית היומיומית ביותר בטיול, מוסבר במדריך תחבורה ציבורית בסינגפור.

שער ההמרה נכון לנובמבר 2026 ונע מעט לאורך השנה.

שיתוף המאמר:

תוכן עניינים

מידע נוסף בנושא