נכון לאוגוסט 2026 יש טיסות ישירות מנתב"ג לקרואטיה, לשני שדות תעופה: זאגרב (Zagreb) ודוברובניק (Dubrovnik). לספליט (Split), היעד המבוקש ביותר בקרב ישראלים, אין כרגע קו ישיר. הפוסט הזה מרכז מי טס לאן ובאילו ימים, כמה זמן הטיסה באמת אורכת, אילו מסלולי קונקשן עובדים, ואיך בוחרים שדה נחיתה שמתאים למסלול שתכננתם.
התשובה הקצרה: מה זמין היום
המידע הרווח בעברית בנושא הזה מיושן. בחלק מהאתרים עדיין כתוב שאין טיסות ישירות לקרואטיה, ובאחרים מיוחסים קווים ישירים לחברות שכבר לא מפעילות אותם. התמונה השתנתה במאי 2026.
סאן דור, מותג הפנאי של קבוצת אל על, השיקה ב-24 במאי 2026 קו מתוזמן לזאגרב, פעמיים בשבוע. במקביל נפתח גם קו לדוברובניק, גם הוא פעמיים בשבוע. שני הקווים נמכרים באתר אל על תחת מספרי טיסה של LY, ושניהם מוגדרים עונתיים ומתוזמנים עד אוקטובר 2026.
לספליט אין טיסה ישירה מישראל. הקו הישיר האחרון לספליט הופעל על ידי חברת נאוס האיטלקית והסתיים באפריל 2023. קרואטיה איירליינס, החברה הלאומית הקרואטית, לא מפעילה קו מתוזמן לתל אביב. היא חידשה ב-2025 טיסות צ'רטר בין זאגרב לתל אביב, אך כרטיסים לצ'רטרים האלה נמכרים רק דרך מארגני טיולים ולא ישירות לציבור.
ישראייר וארקיע מוכרות חבילות נופש ליעדים בקרואטיה, אך הן עושות זאת כיום על בסיס קונקשן או טיסות קבוצתיות. אל תניחו שקיים קו ישיר רק בגלל שמופיעה חבילה לדוברובניק באתר של סוכנות.
טיסות ישירות מנתב"ג: מי, לאן ומתי?
שני הקווים הישירים מופעלים במטוסי בואינג 737 בתצורת מחלקת תיירים בלבד, 147 מושבים. אין מחלקת עסקים בקווים האלה. הנה לוח הזמנים כפי שהוא מתוזמן לאוגוסט 2026.
| מסלול | מספר טיסה | ימים | המראה | משך |
|---|---|---|---|---|
| נתב"ג ← זאגרב | LY5181 | ראשון, שלישי | 21:00 | 3:25 |
| זאגרב ← נתב"ג | LY5182 | שני, רביעי | 00:30 | 3:10 |
| נתב"ג ← דוברובניק | LY5187 | שני, שישי | 06:20 | 3:20 |
| דוברובניק ← נתב"ג | LY5188 | שני, שישי | 09:45 | 3:00 |
שימו לב להבדל המהותי בין שני הקווים. הטיסה לזאגרב היא טיסת לילה: היא ממריאה ב-21:00 ונוחתת בזאגרב בסביבות 23:25 שעון מקומי. הטיסה חזרה ממריאה ב-00:30 אחרי חצות. בפועל אתם מפסידים את ערב הנחיתה ואת לילה האחרון של החופשה. בתמורה אתם מרוויחים יום שלם ביום העזיבה.
הקו לדוברובניק בנוי הפוך. ההמראה מנתב"ג ב-06:20 מחייבת הגעה לשדה בסביבות 03:30, אבל הנחיתה בדוברובניק היא בסביבות 08:40 שעון מקומי, כלומר יום ראשון מלא ביעד. גם החזרה נוחה: המראה ב-09:45 ונחיתה בנתב"ג בסביבות 13:45.
שני הקווים מתוזמנים לפי עונת הקיץ בלוחות הזמנים של התעופה, שמסתיימת ב-24 באוקטובר 2026. מה שקורה אחריה תלוי בהחלטת החברה ובביקוש, ולא הוכרז נכון לאוגוסט 2026. תדירות של פעמיים בשבוע היא גם תדירות שרגישה לשינויים באמצע עונה, ולכן שווה לוודא את הימים בזמן ההזמנה מול לוח הזמנים של אל על ולא מול אתר צד שלישי.
הרקע לשינוי הזה חשוב להבנת השוק. חברות זרות רבות הפסיקו לטוס לנתב"ג בתחילת 2026 וחזרו בהדרגה מאמצע השנה: אייג'יאן חזרה בסוף אפריל, ויזאייר בסוף מאי, אוסטריאן ביוני, ולופטהנזה, סוויס ואיטה ב-1 ביולי. באוגוסט 2026 פועלות בנתב"ג כ-47 חברות תעופה. הקווים הישירים לקרואטיה נפתחו בדיוק בפער הזה, כשהחברות הישראליות הרחיבו את פריסת היעדים באירופה.
שלושת השדות: איזה מהם מתאים למסלול שלכם?
קרואטיה ארוכה וצרה. מזאגרב לדוברובניק יש כ-600 קילומטר. בחירת שדה הנחיתה היא ההחלטה הראשונה שמעצבת את כל המסלול, ולא נושא טכני.
ספליט (SPU)
שדה התעופה של ספליט נמצא בקאשטלה (Kaštela), כ-19 קילומטר מהעיר, וגובל בטרוגיר (Trogir). ב-2025 עברו בו 3.9 מיליון נוסעים, והוא השני בעומס בקרואטיה. זהו השדה הנכון למי שמתכנן דלמטיה המרכזית, איים כמו הוואר, בראצ' וויס, וטיולי יום מהעיר.
מכיוון שאין טיסה ישירה, מי שבוחר בספליט מגיע בקונקשן. זה מוסיף כשלוש עד חמש שעות לדלת אל דלת, ולכן שווה לשאול אם באמת צריך לנחות שם. נחיתה בדוברובניק ונסיעה צפונה, או נחיתה בזאגרב ומסלול דרומה, הן חלופות אמיתיות.
דוברובניק (DBV)
השדה נמצא בצ'יליפי (Čilipi), כ-15.5 קילומטר מהעיר העתיקה, ויש בו את המסלול הארוך בקרואטיה. ב-2025 עברו בו כ-3.09 מיליון נוסעים. זהו שדה עונתי קיצוני: בחודשי הקיץ הוא מטפל בכ-490 אלף נוסעים בחודש, ובינואר ופברואר בכ-21 אלף בלבד. הפער הזה מסביר גם את הצפיפות בביקורת הדרכונים ביולי ובאוגוסט.
דוברובניק מתאים למי שמתכנן את הדרום: העיר עצמה, חצי האי פלייישאץ, האיים האלאפיטיים וקורצ'ולה, ולמי שרוצה להמשיך למונטנגרו. אם אתם שוקלים חצייה לגבול, כדאי לקרוא קודם מה מותר עם רכב שכור ביציאה למונטנגרו ולבוסניה.
זאגרב (ZAG)
שדה התעופה פרניו טוג'מן נמצא בוליקה גוריצה (Velika Gorica), כ-10 קילומטר מתחנת הרכבת המרכזית של זאגרב. ב-2025 עברו בו 4.72 מיליון נוסעים, והוא הגדול בקרואטיה. בניגוד לספליט ולדוברובניק הוא פועל בנפח משמעותי כל השנה, ולא רק בעונה.
זאגרב הוא הבחירה למי שמתכנן מסלול צפון-דרום: העיר, אגמי פליטביצה, ומשם דרומה לאורך החוף. הוא גם צומת הפנים-קרואטי היחיד: קרואטיה איירליינס מפעילה ממנו 25 טיסות שבועיות לספליט (45 דקות) ו-28 טיסות שבועיות לדוברובניק (55 דקות), כל השנה, מהבוקר המוקדם ועד הלילה. טיסה פנימית שהוזמנה מראש איננה יקרה: כרטיס כיוון אחד מזאגרב לדוברובניק ליולי, בהזמנה של כחמישה חודשים מראש, עלה כ-58 יורו. את לוח הזמנים המלא אפשר לראות באתר קרואטיה איירליינס.
מה שאין בזאגרב, וכדאי לדעת מראש, הוא חיבור פנימי צפוף בין ספליט לדוברובניק. הקו הישיר בין שתי הערים מופעל בכ-17 טיסות בחודש בלבד, ולא בכל יום. מי שמתכנן לעבור בין השתיים ברוב המקרים יעשה זאת בכביש או בים ולא באוויר, ובגלל זה בחירת שדה הנחיתה חשובה כל כך.
הטיסות עם עצירה: המסלולים הנפוצים
מי שרוצה לנחות בספליט, או שהימים של הקו הישיר לא מסתדרים לו, טס בקונקשן. הטבלה הבאה מציגה את צמתי המעבר הרלוונטיים, לפי מספר הטיסות החודשי בכל רגל. מספרים גבוהים משמעם יותר גמישות אם משהו משתבש.
| צומת מעבר | טיסות חודשיות מנתב"ג | לספליט | לדוברובניק |
|---|---|---|---|
| אתונה (Athens) | 476 | 28 | 62 |
| רומא (Rome) | 231 | 44 | 36 |
| וינה (Vienna) | 144 | 102 | 100 |
| מינכן (Munich) | 109 | 81 | 65 |
| ורשה (Warsaw) | 107 | 31 | 32 |
| פרנקפורט (Frankfurt) | 94 | 88 | 62 |
| ציריך (Zurich) | 91 | 54 | 42 |
| זאגרב | 9 | 116 | 127 |
וינה היא הצומת החזק ביותר למי שנוסע לחוף. יש ממנה למעלה משלוש טיסות ביום לכל אחד משני השדות הדלמטיים, כך שגם אם החיבור מתפספס יש גיבוי באותו יום. אוסטריאן וקרואטיה איירליינס שתיהן בסטאר אליאנס, מה שהופך את הכרטיס לכרטיס אחד עם העברת כבודה. זמן ההמתנה הריאלי בווינה הוא בין שעה וחצי לשלוש שעות. השדה קומפקטי, ויש הסעה חינם בין רציפי C/D ל-F/G שאורכת כארבע דקות ופועלת בין 05:30 ל-23:30.
אתונה היא הצומת עם התדירות הגבוהה ביותר מישראל, אבל הרגל השנייה דלילה יחסית, במיוחד לספליט. בפועל זה אומר שההמתנה באתונה עלולה להיות ארוכה, ולעתים מדובר בלילה. אייג'יאן, קרואטיה איירליינס וולוטיאה מפעילות את הרגל השנייה.
מינכן, פרנקפורט וציריך עובדות טוב למי שכבר מחזיק כרטיס של קבוצת לופטהנזה, וההמתנה בהן נעה בדרך כלל בין שעה וחצי לארבע שעות. פרנקפורט היא השדה הגדול והמסורבל מבין השלושה, ולא כדאי לתכנן בה חיבור קצר מ-90 דקות. רומא רלוונטית בעיקר לספליט, וההמתנה שם נוטה להיות ארוכה יותר מכיוון שהרגל השנייה מופעלת בתדירות בינונית.
מסלול נוסף שכדאי לשקול הוא קונקשן דרך זאגרב עצמה: טיסה ישירה של סאן דור לזאגרב, ולמחרת טיסה פנימית של קרואטיה איירליינס לספליט או לדוברובניק. זה לא חיבור באותו כרטיס, ולכן הכבודה לא עוברת אוטומטית, אבל בגלל שעת הנחיתה המאוחרת בזאגרב זה ממילא מחייב לינה. היתרון הוא שאתם עוברים ביקורת דרכונים פעם אחת, בזאגרב.
לגבי טורקיש איירליינס, שהיא צומת נוח בדרך כלל: נכון ליולי 2026 הקו שלה לתל אביב אינו פועל ואין מועד חידוש מוכרז. ריינאייר ואיזי'ג'ט אמנם מפעילות עשרות קווים לקרואטיה, אבל שתיהן לא טסות כיום לנתב"ג, כך שהן רלוונטיות רק כרגל שנייה בכרטיס נפרד.
הרגל השנייה בכרטיס נפרד היא בכל זאת אופציה ששווה חישוב. ריינאייר לבדה מפעילה בקיץ 2026 כ-118 קווים משבעה שדות תעופה בקרואטיה, עם תשעה מטוסים מוצבים במדינה, וכ-4.3 מיליון מושבים בעונה. כרטיס נפרד מבודפשט (Budapest) או מרומא לספליט יכול לצאת זול משמעותית מכרטיס משולב. המחיר של זה הוא שאין הגנה אם הרגל הראשונה מתעכבת, ולכן זה עובד רק עם מרווח של חמש שעות לפחות, ורצוי לינה. את הכבודה תצטרכו לאסוף ולמסור מחדש בכל מקרה.
כמה זמן זה באמת לוקח?
המרחק מנתב"ג לזאגרב הוא כ-2,233 קילומטר, ולדוברובניק כ-1,884 קילומטר. זמן הטיסה המתוזמן הוא 3 שעות ו-25 דקות לזאגרב ו-3 שעות ו-20 דקות לדוברובניק. בכיוון חזרה הטיסות קצרות יותר, 3 שעות ו-10 דקות ו-3 שעות בהתאמה, בגלל רוחות במעלה הגובה.
מבחינה מעשית, זו טיסה קצרה. היא דומה באורכה לטיסה לרומא או לווינה, וקצרה מטיסה לפריז (Paris) או ללונדון (London). אין צורך בהתארגנות מיוחדת של לילה במטוס.
הפרש השעות: קרואטיה מאחרי ישראל בשעה אחת, כל השנה. כשבישראל 15:00, בזאגרב ובספליט 14:00. זה נשמע זניח אבל משפיע על שני דברים. ראשית, הטיסה לדוברובניק שממריאה ב-06:20 נוחתת ב-08:40 מקומי, כלומר יש לכם יום שלם. שנית, הטיסה חזרה מזאגרב ב-00:30 נוחתת בנתב"ג ב-04:40 בבוקר לפי שעון ישראל, וזה יום שכדאי לא לתכנן בו כלום.
מדלת אל דלת בטיסה ישירה מדובר בכשש עד שבע שעות מהבית בישראל עד המלון בקרואטיה, כולל שלוש שעות בנתב"ג לפני ההמראה כפי שממליצה רשות שדות התעופה בעונת השיא. בקונקשן זה עולה לתשע עד שתים עשרה שעות.
נקודה נפרדת שכדאי לקחת בחשבון באוגוסט 2026: נתב"ג צפוי לטפל בכ-2.6 מיליון נוסעים בחודש הזה, כשבימים העמוסים עוברים בו כ-100 אלף נוסעים. ימי החמישי הם העמוסים ביותר.
לנחות בשדה אחד ולחזור מאחר: האם זה משתלם?
הרעיון של טיסה פתוחה, כלומר נחיתה בשדה אחד והמראה מאחר, מתאים לקרואטיה יותר מאשר לרוב יעדי אירופה. הסיבה פשוטה: המסלול הקלאסי בקרואטיה הוא ליניארי לאורך החוף, וחזרה לנקודת ההתחלה משמעה נסיעה של שעות בלי שום ערך מוסף.
עם הקווים הישירים הקיימים זה אפשרי, אבל יש להרכיב את זה משתי טיסות כיוון אחד, אחת לזאגרב ואחת מדוברובניק או להפך. אין קו אחד שמכסה את שני השדות, ולכן אין מחיר משולב אוטומטי. הכרטיס הפתוח הזה נבנה מהזמנה של שתי רגליים נפרדות.
המגבלה האמיתית איננה המחיר אלא הימים. הקו לזאגרב יוצא בראשון ובשלישי וחוזר בשני וברביעי. הקו לדוברובניק יוצא וחוזר בשני ובשישי. השילובים שמייצרים אורך חופשה הגיוני מצומצמים. שניים מהם עובדים היטב:
- צפון לדרום: נחיתה בזאגרב בליל שלישי, וחזרה מדוברובניק בבוקר יום שני שאחריו. חמישה ימים מלאים ביעד, במסלול שיורד מזאגרב דרך פליטביצה לספליט ולדוברובניק.
- דרום לצפון: נחיתה בדוברובניק בבוקר יום שישי, וחזרה מזאגרב בחצות שבין שלישי לרביעי. גם כאן חמישה ימים מלאים, בכיוון ההפוך.
אם הימים לא מסתדרים, אפשרות פשוטה יותר היא לנחות בטיסה ישירה בשדה אחד ולחזור בקונקשן מהשדה השני. וינה במיוחד נוחה לזה, בגלל התדירות הגבוהה משני השדות הדלמטיים. תוסיפו את זמן הקונקשן לרגל אחת בלבד, ותשמרו על היתרון של המסלול הליניארי.
שווה לזכור שגם החלטה על טיסה פתוחה משפיעה על תוכנית הרכב. השכרה בשדה אחד והחזרה בשדה אחר גוררת דמי חד-כיווניות, ולעתים סכומים לא מבוטלים. פירטנו את זה במדריך השכרת הרכב. מי שמוותר על רכב יכול לבנות את אותו מסלול על מעבורות וקטמרנים, ואז טיסה פתוחה היא בכלל הפתרון הטבעי.
מתי כדאי להזמין?
ליולי ואוגוסט, חלון ההזמנה המקובל ליעדים אירופיים מבוקשים הוא ארבעה עד עשרה חודשים מראש. לעונות הביניים, אפריל-מאי וספטמבר-אוקטובר, החלון מתקצר לחודשיים עד שמונה חודשים, והמחירים בהן נמוכים בדרך כלל ב-20 עד 40 אחוזים ממחירי השיא.
בקרואטיה הפער העונתי חד במיוחד. אלה שדות תעופה שתלויים כמעט לגמרי בקיץ, וכל תוספת מושב בעונה נמכרת במחיר גבוה. בקווים הישירים החדשים העניין מוקצן עוד יותר, כי מדובר בשתי טיסות בשבוע בלבד לכל יעד, כלומר מלאי מוגבל.
נקודות מחיר לעיגון, כפי שמופיעות באתר אל על נכון לאוגוסט 2026: כרטיס הלוך ושוב לזאגרב מתחיל ב-343 דולר לתאריכים באוגוסט ובספטמבר, ולדוברובניק ב-401 דולר. מחירי ההשקה שפורסמו לשני הקווים היו 339 דולר. אלה מחירי מחלקת תיירים במסלול הבסיסי, בלי מזוודה למטען.
אם אתם גמישים בתאריכים, הזזה מאוגוסט לספטמבר היא המהלך עם ההחזר הגבוה ביותר. מזג האוויר בדלמטיה בספטמבר עדיין מצוין, הים חם, והמחירים כבר יורדים. בקווים הישירים זה גם אומר פחות תחרות על שני המושבים השבועיים.
שדות תעופה משניים: פולה (Pula), זאדאר (Zadar) וריאקה (Rijeka)
לשלושת השדות האלה אין חיבור ישיר לישראל, וסביר שלא יהיה. הם רלוונטיים בשתי דרכים: כרגל שנייה בקונקשן, או כנקודת החזרה בטיסה פתוחה למי שנוסע ברכב שכור.
זאדאר הוא השדה השימושי מבין השלושה למטייל הישראלי. הוא נשלט על ידי ריינאייר עם קווים לערים אירופיות רבות, והוא נקודת הכניסה הנוחה לאגמי פליטביצה, כשעה וחצי נסיעה. קרואטיה איירליינס מפעילה אליו קו פנימי מזאגרב.
פולה משרת את איסטריה, בצפון-מערב המדינה. הוא עונתי מאוד, ומחוץ לקיץ התנועה בו דלילה. פולה גם צברה מוניטין בעייתי בעונה הנוכחית בגלל תורים ארוכים בביקורת הדרכונים, כולל דיווחים על המתנה של כשעתיים.
ריאקה הוא הקטן מבין השלושה. הוא ממוקם באי קרק ומשרת את המפרץ הקוורנרי. קרואטיה איירליינס הפעילה ממנו קו עונתי למינכן.
הקווים הפנימיים לשדות האלה מופעלים במסגרת חוזי שירות ציבורי של המדינה, חלקם על ידי קרואטיה איירליינס וחלקם על ידי טרייד אייר. במהלך 2026 היה עיכוב במכרז לחידוש החוזים, ולכן מכירת כרטיסים בחלק מהקווים הפנימיים הייתה מוגבלת קדימה. אם אתם בונים מסלול שנשען על טיסה פנימית לזאדאר או לפולה, אל תניחו שהיא תהיה זמינה, ובדקו לפני שאתם סוגרים לינות.
הנחיתה: מה מחכה בביקורת הדרכונים?
קרואטיה חברה במרחב שנגן, ולכן טיסה ישירה מישראל היא כניסה לגבול חיצוני של האיחוד. מערכת הכניסה והיציאה של האיחוד האירופי, EES, פעילה בכל שדות התעופה הקרואטיים, כולל זאגרב, ספליט ודוברובניק. בכניסה הראשונה נרשמים טביעות אצבע ותצלום פנים, ותהליך הרישום הזה אורך בין שלוש לשבע דקות לנוסע.
יש כאן נקודה מעשית שלא תמיד שמים לב אליה. אם אתם טסים בקונקשן דרך וינה, אתונה, מינכן, פרנקפורט, ציריך, רומא או ורשה, ביקורת הדרכונים מתבצעת בצומת המעבר ולא בקרואטיה, מכיוון שהרגל השנייה היא כבר טיסה פנים-שנגנית. זה מעביר את סיכון התורים מדוברובניק, שנחשב צפוף בשיא הקיץ, לשדה גדול יותר. מנגד, זה אומר שזמן הקונקשן צריך לכלול גם את הרישום הביומטרי. בטיסה ישירה, לעומת זאת, כל הבדיקה מתבצעת בשדה הקרואטי.
הרחבנו על כל מה שצריך להביא ומה קורה בעמדה במדריך הנפרד על EES וביקורת הדרכונים בקרואטיה.
שורה תחתונה
אם אתם מתכננים חופשה בדרום, בין דוברובניק לקורצ'ולה, הקו הישיר לדוברובניק ביום שישי או שני הוא הבחירה הפשוטה. אם אתם מתכננים מסלול צפון-דרום עם פליטביצה, הקו לזאגרב עובד, בתנאי שאתם מוכנים לטיסת לילה בשני הכיוונים.
אם היעד הוא ספליט והאיים סביבה, אין דרך לעקוף את הקונקשן, ווינה היא הצומת עם הכי הרבה גיבוי. במקרה הזה שווה לבדוק ברצינות נחיתה בדוברובניק וטיסה פתוחה חזרה, במקום להוסיף חמש שעות מעבר בכל כיוון. אם אתם מתלבטים איך לחלק את הימים בין שתי הערים, המסלול המפורט מופיע במדריך שבעה ימים מספליט לדוברובניק.
