קרואטיה וסלובניה ב-10 ימים: מסלול מלא עם זמני נסיעה אמיתיים

המסלול שלפניכם מחבר את סלובניה וקרואטיה לעשרה ימים ברכב שכור, לילה-לילה, עם מרחקים וזמני נסיעה מאומתים בין כל שתי נקודות. הוא כולל גם את שתי המלכודות שמפילות מתכננים ראשונים: אישור חציית הגבול של חברת ההשכרה, והווינייט הסלובני שקרואטיה לא מכירה. בסוף יש גרסה מקוצרת לשבעה ימים ופירוט עלויות.

האם באמת שווה לשלב את שתי המדינות?

התשובה הקצרה: כן, אם הגבול הדרומי שלכם הוא זאדאר (Zadar). לא, אם אתם רוצים גם את דלמטיה.

הסיבה גיאוגרפית פשוטה. הגרעין התיירותי של סלובניה, לובליאנה (Ljubljana), בלד (Bled), אזור הקארסט והחוף הקצר, יושב בדיוק בין זאגרב (Zagreb) לאיסטריה. מלובליאנה לבלד נוסעים 55 קילומטר, כארבעים דקות. מבלד עד פיראן (Piran) שעתיים עם עצירה במערה. הכניסה לסלובניה לא מעקמת את המסלול הקרואטי, היא מאריכה אותו בקצה הצפוני.

מה שכן מעקם את המסלול הוא דלמטיה. מרוביני (Rovinj) לזאדאר נוסעים 321 קילומטר וכארבע שעות ועשרים דקות. מזאדאר לספליט (Split) עוד כשעתיים, ומספליט חזרה לזאגרב 400 קילומטר וארבע שעות. עשרה ימים שמנסים להכיל את לובליאנה, בלד, איסטריה, פליטביצה וגם את ספליט מתפרקים לרצף של ימי נהיגה. אם דלמטיה היא העיקר עבורכם, ותרו על סלובניה ולכו על המסלול מספליט לדוברובניק.

שווה גם להבין מה כל מדינה תורמת, כי הציפייה השגויה היא המקור לרוב האכזבות. סלובניה נותנת אגמים אלפיניים, מערות קארסט וערים קטנות ומסודרות. החוף שלה קצר מאוד, והוא חוף של עיירות ולא של מפרצים ואיים. קרואטיה נותנת את הים, את האיים ואת פליטביצה. מי שנוסע לסלובניה בשביל חופים יתאכזב, ומי שנוסע לקרואטיה בשביל הרים ייסע רחוק מדי.

ההחלטה המעשית: המסלול הזה עוצר בזאדאר. פליטביצה נכנסת, ספליט לא.

לוגיסטיקה לפני הכול: טיסות, רכב וחציית גבול

מאיפה טסים ולאן?

אין טיסה ישירה מנתב"ג ללובליאנה. הקו הזה לא פעיל, ומי שמחפש אותו יגיע לקונקשן דרך וינה, ציריך או מינכן. אין גם ישירה לספליט.

מה שכן קיים בעונת 2026: סאן דור מפעילה ישירות לזאגרב ולדוברובניק (Dubrovnik), פעמיים בשבוע לכל יעד, עד אוקטובר. קרואטיה איירליינס מפעילה צ'רטרים לזאגרב בלבד דרך סוכנויות. לונציה (Venice) יש ישירה של ויז אייר מלטה, ומשם ללובליאנה 222 קילומטר וכשעתיים וחצי. לטריאסטה (Trieste) אין ישירה, והיא ממילא במרחק שעה מלובליאנה. פירוט מלא של האפשרויות והקונקשנים נמצא במדריך הטיסות מישראל.

ההמלצה: זאגרב פנימה, זאגרב החוצה. שדה התעופה של זאגרב יושב על A1 ו-A3, המסלול נסגר כלולאה, ותדירות של פעמיים בשבוע מכתיבה ממילא טיול של שבוע או עשרה ימים. שימו לב ששדה התעופה בזאגרב הוא גבול חיצוני של שנגן, כלומר הכניסה שם עוברת דרך המערכת הביומטרית, בעוד המעבר היבשתי בין סלובניה לקרואטיה הוא גבול פנימי שאינו נרשם.

איפה שוכרים רכב, ולמה זה קובע את צורת המסלול?

זו הנקודה שמפילה את רוב המסלולים המשולבים. השכרה במדינה אחת והחזרה במדינה אחרת נושאת דמי חד-כיווני בינלאומיים, והם לא קטנים. לפי מחירון סיקסט סלובניה, איסוף בסלובניה והחזרה בקרואטיה עולה 262.50 יורו לזאגרב, 350 יורו לריאקה (Rijeka), לפורץ' (Poreč) ולפולה (Pula), 812.50 יורו לזאדאר או לספליט, ו-1,187.50 יורו לדוברובניק. החזרה בטריאסטה 390 יורו, בונציה 715 יורו. חד-כיווני פנימי בתוך סלובניה עולה 30.50 יורו.

מכאן נגזרות שלוש אפשרויות בלבד:

1. השכרה אחת מזאגרב, לולאה סגורה. הכי פשוט והכי זול. זו האפשרות שהמסלול למטה בנוי עליה.
2. השכרה מלובליאנה עם החזרה בזאגרב. 262.50 יורו תוספת. הגיוני רק אם נחתם בונציה או בטריאסטה והגעתם ללובליאנה ברכבת או באוטובוס.
3. שתי השכרות נפרדות. רכב סלובני לקטע הסלובני, החזרה בלובליאנה, מעבר לזאגרב באוטובוס או ברכבת, ורכב קרואטי לקטע הקרואטי. חוסך את דמי החד-כיווני אבל מוסיף חצי יום ניהול.

מה שלא הגיוני כמעט אף פעם: לסיים בזאדאר או בספליט עם רכב שנשכר בסלובניה. 812.50 יורו זה יותר ממחיר ההשכרה עצמה.

אפשר לעשות את זה בלי רכב?

חלקית. הצד הסלובני נגיש היטב בתחבורה ציבורית. מלובליאנה לבלד יוצאים כ-290 אוטובוסים בשבוע והנסיעה נמשכת כשעה. לפוסטוינה יש אוטובוס בערך שעתי, 41 דקות, ורכבת בתדירות דומה. לפיראן יש אוטובוס ישיר בכשעתיים. בין זאגרב ללובליאנה יש רכבת כל שעתיים, כשעתיים וחצי, ואוטובוסים בתדירות שעתית.

הצד הקרואטי קשה יותר, אבל לא חסום. פליטביצה מחוברת באוטובוס לזאגרב בכשעתיים ולזאדאר בכשעה וארבעים, ובין רוביני לפולה עוברים כ-130 אוטובוסים בשבוע, 39 דקות. מה שנשבר בלי רכב הוא בעיקר הגמישות: כניסה מוקדמת לקניון ולפארק לפני ההמונים, עיירות הגבעות באיסטריה שאין אליהן קו סדיר, והלינה בפיראן שהופכת ליקרה יותר כשאי אפשר לישון בפורטורוז' ולנסוע. מסלול שבנוי מראש סביב אוטובוסים ומעבורות מפורט בכתבה על קרואטיה בלי רכב.

אישור חציית גבול, גם בתוך האיחוד

סלובניה וקרואטיה שתיהן באיחוד האירופי ובמרחב שנגן. זה לא משנה דבר מבחינת חברת ההשכרה. תנאי סיקסט קרואטיה קובעים שנסיעה אל מחוץ למדינה מותרת רק אם סוכמה מראש בהסכם הפרטני, בתוספת תשלום לפי המחירון. מי שחוצה בלי האישור הזה משלם קנס, ובעיקר: כל השירותים הנוספים מבוטלים, כולל כתבי הוויתור על הנזק. במילים אחרות, אתם נוסעים בלי ביטוח מקיף וחשופים למלוא ערך הרכב.

העלות עצמה סבירה. חצייה ממדינה קרואטית למדינת איחוד שכנה נעה סביב 20 עד 50 יורו לכל תקופת ההשכרה. יש חברות שנותנות את האישור בחינם להשכרות של שלושה ימים ומעלה וגובות 50 יורו על השכרות של יום או יומיים. בכיוון ההפוך, סיקסט סלובניה גובה 9.80 יורו ליום, עד תקרה של 49 יורו להשכרה.

הוסיפו את האישור בשלב ההזמנה, לא בדלפק. בדלפק בשיא העונה זה נגמר בהמתנה, ולפעמים בסירוב אם הרכב שהוקצה לכם אינו מאושר ליציאה. שמרו את האישור מודפס ברכב.

הרחבה על עצם המנגנון, מה בדיוק צריך להיות כתוב באישור ומה קורה עם הביטוח, נמצאת במדריך על יציאה ברכב שכור מקרואטיה, שם מפורט גם מה בדיוק צריך להיות רשום באישור וכיצד הוא משפיע על הביטוח.

מה השתנה בגבול ביוני 2026?

מאוקטובר 2023 החזירה סלובניה פיקוח זמני על הגבול הפנימי עם קרואטיה, והאריכה אותו שוב ושוב. ב-11 ביוני 2026 החליטה הממשלה הסלובנית לבטל אותו, והנקודות המאוישות הוסרו בחצות בין ה-11 ל-12 ביוני. משרד הפנים בלובליאנה נימק שאין עוד הצדקה עניינית לעמדות קבועות, והמעבר חזר להתנהלות רגילה של גבול פנימי בשנגן.

מקורות רבים בעברית עדיין כותבים לצפות לביקורת דרכונים בין קופר (Koper) לאיסטריה. בפועל, נכון לאוגוסט 2026, אין ביקורת קבועה. עדיין קחו דרכון: מדובר במעבר גבול בין מדינות, ומשטרה רשאית לבצע בדיקות מדגמיות. את המצב העדכני אפשר לוודא בדף הרשמי של ממשלת סלובניה.

הווינייט הסלובני

שתי המדינות גובות אגרת כביש בשיטות הפוכות. קרואטיה גובה לפי מרחק: כרטיס בכניסה לאוטוסטרדה, תשלום ביציאה. סלובניה גובה לפי זמן: ווינייט לתקופה, בלי קשר לקילומטרים. אין ווינייט בקרואטיה, ואין תשלום לפי מרחק בסלובניה.

מאז דצמבר 2021 הווינייט הסלובני הוא אלקטרוני, בלי מדבקה. הוא נצמד למספר הלוחית ונאכף במצלמות. אלה המחירים לעונת 2026, לפי הפרסום הרשמי של מועצת התיירות הסלובנית:

שלוש נקודות שחשוב להבין לפני שקונים.

אין ווינייט יומי. המינימום הוא שבעה ימים. מי שנכנס לסלובניה ליום אחד בלבד משלם 16 יורו, וזו אחת הסיבות לתכנן את הימים הסלובניים ברצף. במסלול שלמטה הרכב נמצא בסלובניה מיום 1 עד יום 6, כלומר ווינייט שבועי אחד ב-16 יורו מכסה את כל הטיול.

מחלקה 2B תופסת יותר רכבים ממה שנדמה. המדידה היא גובה הרכב מעל הסרן הקדמי, לא גובה כללי. ואן משפחתי או רכב פנאי גבוה עלול ליפול ל-2B ולעלות פי שניים. בדקו את הדגם שהוקצה לכם לפני שאתם משלמים.

הרכב הקרואטי לא מגיע עם ווינייט. חברות ההשכרה בקרואטיה לא מספקות אותו, ובחלקן זה כתוב במפורש בתנאים. אתם קונים אותו בעצמכם. לעומת זאת, רכב שנשכר בסלובניה מגיע עם חיוב אוטומטי של אגרת הכביש הסלובנית, אצל סיקסט 3 יורו ליום עד תקרה של 30 יורו.

בצד הקרואטי אין מה לקנות מראש. על A1 ועל שאר האוטוסטרדות לוקחים כרטיס בכניסה ומשלמים ביציאה, במזומן או בכרטיס אשראי. הציר האיסטרי, A8 ו-A9, מופעל בזיכיון נפרד מיתר הרשת, ומי שנוסע בו הרבה יכול לרכוש מנוי אלקטרוני שנותן הנחה משמעותית במנהרת אוצ'קה. לטיול חד-פעמי זה לא מחזיר את עצמו.

קונים באתר הרשמי של DARS, ואפשר גם דרך המשווקים המורשים ASFINAG, ADAC ופטרול. את תאריך תחילת התוקף אפשר לקבוע עד שלושים יום מראש, אז קנו בבית עם מספר הלוחית שקיבלתם מחברת ההשכרה, או בסמארטפון בחניון שדה התעופה לפני שאתם יוצאים לכביש.

שני קטעים פטורים מווינייט: הציר מהגבול האוסטרי דרך מנהרת קרוונקה עד מחלף הרושיצה, והמהיר החופי בין שקופיה לקופר ובין קופר לאיזולה (Izola). הקטע החופי הפך לפטור ב-1 בינואר 2026. משמעות מעשית: מי שנוחת בטריאסטה ונוסע ישר לאיסטריה הקרואטית לאורך החוף לא זקוק לווינייט כלל. השוואה מלאה בין שיטות הגבייה של שתי המדינות נמצאת בכתבה על אגרות כביש וחוקי תנועה.

המסלול, יום אחר יום

לפני הפירוט, טבלת המרחקים. הזמנים הם נהיגה נטו בלי עצירות, ובחודשי יולי ואוגוסט הוסיפו זמן בציר ריאקה ובכניסות לערי החוף.

ימים 1 ו-2: לובליאנה, שני לילות

נחיתה בזאגרב, איסוף רכב, שעה וחצי מערבה. הווינייט צריך להיות פעיל לפני שאתם עולים על A2 בצד הסלובני של המעבר, כלומר קנו אותו בטרמינל.

למה לישון בלובליאנה כבר בלילה הראשון ולא בזאגרב? כי אחרי טיסה ואיסוף רכב, שעה וחצי היא נסיעה סבירה, ולישון פעמיים באותה עיר מוריד ערב אחד של פריקה וטעינה. זאגרב תחזור אליכם ביום האחרון ממילא.

שני לילות בלובליאנה מצדיקים את עצמם כי היום הראשון הוא חצי יום. העיר העתיקה סגורה לתנועה ונחצית ברגל בשלושים דקות. שתי גדות נהר הלובליאניצה, הגשרים והשוק המרכזי הם רצף אחד של הליכה, ופארק טיבולי בקצה המערבי נותן לילדים שטח פתוח בלי לצאת מהעיר.

המצודה נגישה ברכבל או בעלייה רגלית של כרבע שעה. כרטיס משפחתי הכולל את הרכבל עולה 46 יורו לפי המחירון הרשמי, ורכבל בלבד הלוך ושוב עולה 6 יורו למבוגר ו-4.50 לילד. הזמנה מראש באינטרנט זולה בעשרה אחוזים. חשוב לוודא שהלינה כוללת חניה, כי מרכז לובליאנה מוגבל לרכבים.

ימים 3 ו-4: בלד, שני לילות

ארבעים דקות מלובליאנה. שני הלילות כאן אינם מותרות, הם תוצאה של אילוץ: קניון וינטגאר עובד בכרטיסים מתוזמנים ובמספר מבקרים מוגבל, והחלון הנוח הוא בבוקר מוקדם. יום אחד בבלד אומר לוותר על הקניון או לוותר על האגם.

וינטגאר פתוח מאפריל עד סוף אוקטובר. בין 23 ביוני ל-24 באוגוסט השעות הן 7:00 עד 18:30, וזה החלון היחיד בשנה שמאפשר להיכנס לפני שהאוטובוסים מגיעים. הכרטיס 10 יורו למבוגר ו-5 יורו לילד בגילי 3 עד 15. המסלול המלא הוא 5.7 קילומטר וכשעתיים וחצי עד שלוש. את השעות המדויקות והכרטיסים אפשר לסגור באתר הרשמי.

טירת בלד: 19 יורו למבוגר, 11.50 לסטודנט, 7 לילד, וילד אחד עד גיל 14 נכנס חינם בליווי שני מבוגרים. את האי מגיעים בסירת פלטנה מסורתית, ואפשר גם להשכיר סירת משוטים. היום השני מתאים גם לאגם בוהיני, שקט ופחות מתויר.

יום 5: מערה ואז פיראן, לילה אחד

יוצאים מבלד בבוקר, עוצרים במערה, וישנים על החוף. שעה ורבע לפוסטוינה, ומשם פחות משעה לפיראן.

פוסטוינה או שקוצ'יאן?

שתיהן ראויות, אבל הן לא אותו סוג ביקור, וההבדל קריטי למשפחות.

עם ילדים קטנים או עם מישהו שברכיים מטרידות אותו, פוסטוינה. אלף מדרגות בשקוצ'יאן זה לא ביטוי ספרותי. עם ילדים גדולים או מתבגרים, שקוצ'יאן מרשימה יותר וגם זולה בהרבה. בפוסטוינה יש כרטיס משולב עם טירת פרדיאמה ב-49.90 יורו למבוגר וב-29.90 לילד, ובעונה הגבוהה יש הסעה בין השניים, כעשרים דקות. בשקוצ'יאן בחודשים אפריל ואוקטובר הסיור מסתיים ביציאה מהבולען הגדול ולא במסלול המלא, ומחירו יורד ל-18 יורו.

בפיראן העיר העתיקה סגורה כמעט לחלוטין לרכבים. חונים בחניון פורנצ'ה בכניסה לעיר, 3.20 יורו לשעה ו-32 יורו ליום מעל עשר שעות, ומשם מיניבוס חשמלי לכיכר טרטיני ביורו אחד. חלופה זולה יותר היא לישון בפורטורוז' (Portorož) הסמוכה, שם החניון המרכזי עולה 20 יורו ליום. המחירון העירוני מפרט את כל החניונים.

לילה אחד מספיק. פיראן היא עיירה קטנה שמסתיימת בשעתיים של הליכה, ויתרונה העיקרי הוא שהיא שוברת נסיעה ארוכה לשתי נסיעות קצרות.

ימים 6 ו-7: רוביני, שני לילות

שעה ועשר דקות מפיראן, כולל חציית הגבול. רוביני היא הבסיס הנכון לאיסטריה: היא במרכז החוף המערבי, במרחק 37 דקות מפולה ובערך כמוהו מהעיירות שעל הגבעות.

שני לילות מאפשרים יום שלם באחד משני כיוונים. פולה, עם האמפיתיאטרון הרומי שכרטיס הכניסה אליו נע סביב עשרה יורו למבוגר וחצי מזה לילדים. או פנים הארץ, מוטובון (Motovun) וגרוז'ניאן (Grožnjan), עיירות מוקפות חומה על גבעות, שעה נסיעה בכבישים צרים.

החניה ברוביני מתומחרת לפי אזורים. בעונה, מיוני עד ספטמבר, האזורים הקרובים לעיר העתיקה עולים 3 יורו לשעה עם תקרה יומית של 25 יורו, והאזורים המרוחקים יורד ל-1 יורו לשעה ו-7 יורו ליום. אם המלון או הדירה שלכם כוללים חניה, זה שווה כסף אמיתי. מפת האזורים נמצאת באתר העירוני.

מי שרוצה להעמיק באיסטריה ולא לרוץ דרכה ימצא פירוט במסלול חמשת הימים באיסטריה.

יום 8: פליטביצה, לילה אחד

זה יום הנהיגה הארוך של המסלול: 246 קילומטר וכשלוש שעות וחצי. צאו אחרי ארוחת בוקר, עצרו פעם אחת בציר ריאקה, והגיעו לאזור הפארק אחר הצהריים.

למה לישון ליד הפארק ולא לעשות ממנו טיול יום? כי הכרטיס בעונה עולה 40 יורו למבוגר ו-15 לילד בגילי 7 עד 18, והכניסה מתוזמנת. לינה בכפרים שסביב הכניסות מאפשרת להיכנס בשעה הראשונה, לפני שהאוטובוסים מזאגרב ומספליט מגיעים, ולסיים את המסלול לפני החום. מי שמגיע ב-16:00 ואילך משלם 25 יורו למבוגר, אבל מקבל פארק בשעות אחרונות ומסלול מקוצר.

שני דברים שכדאי לדעת מראש. הכרטיס כולל את הסירה החשמלית ואת רכבת הפנורמה, כלומר אין תשלומים נוספים בתוך הפארק, וחלק ניכר מהמסלול הוא שבילי עץ צרים בלי מעקה. עגלת תינוק אינה מעשית שם, מנשא כן. שנית, יש שתי כניסות ראשיות, והבחירה ביניהן משנה את סדר המסלול ואת אורכו.

מחירי 2026 המלאים, לרבות כרטיסי יומיים והמדרגות העונתיות, מפורסמים במחירון הרשמי של הפארק. ההבדל בין כניסה 1 לכניסה 2, ואיזה מסלול מתאים למי, מפורט בכתבה על הכרטיסים וחלונות הכניסה.

יום 9: זאדאר, לילה אחד

בוקר בפארק, ואז שעה וחמישים דקות דרומה. זאדאר היא הפשרה הנכונה בין דלמטיה לבין לוח הזמנים. יש בה חצי אי היסטורי שכולו בטווח הליכה, פורום רומי עם כנסיית סנט דונאט העגולה במרכזו, ושתי מיצבים על קצה הטיילת: עוגב הים, שמנגן מתנועת הגלים, ומתקן הברכה לשמש. שניהם פתוחים, בחינם, והשעה הנכונה אליהם היא השקיעה.

לילה אחד בזאדאר מספיק למי שהגיע בצהריים. הוא לא מספיק אם רוצים גם יום ים, ואז כדאי לוותר על הלילה השני ברוביני ולהעביר אותו לכאן.

אם המסלול נראה לכם לחוץ מדי בקצה, ואתם מוכנים לוותר על פליטביצה, מזאדאר אפשר להמשיך לספליט בכשעתיים ולסגור טיול אחר לגמרי. אבל אז זה כבר לא מסלול קרואטיה וסלובניה.

יום 10: חזרה לזאגרב וטיסה

288 קילומטר ושלוש שעות על A1. האגרה לרכב פרטי במחלקה I בין זאגרב לזאדאר היא 18.20 יורו, ואת החישוב לכל מקטע אחר אפשר לעשות בטבלת האגרות של HAC.

אם הטיסה חזרה יוצאת בבוקר, הפכו את שני הלילות האחרונים.

ישנו קודם בזאדאר, אחר כך בפליטביצה. הסדר הופך לרוביני אל זאדאר (4:20), זאדאר אל פליטביצה (1:50), פליטביצה אל זאגרב (2:00). יום הנהיגה הארוך עובר ליום 8, אבל היום האחרון מתקצר לשעתיים בלבד.

מה משמיטים קודם?

בסדר הזה בדיוק:

1. זאדאר. היא התוספת האחרונה למסלול ולא הליבה שלו. בלעדיה נגמרים בפליטביצה ונוסעים שעתיים לשדה, ומרוויחים יום שלם.
2. פיראן. אפשר לעשות את המערה כטיול צד מלובליאנה, 35 עד 45 דקות לכל כיוון, ולנסוע ישירות מבלד לאיסטריה.
3. הלילה השני ברוביני. כואב, אבל הוא הפחות הכרחי מבין שני הזוגות.

מה שלא משמיטים: הלילה השני בבלד והלילה שליד פליטביצה. שניהם נובעים מאילוצי כניסה מתוזמנת, לא מהעדפה.

גרסה מקוצרת לשבעה ימים

שבעה ימים הם שישה לילות, וזה לא מספיק לשתי המדינות בשלמותן. שתי גרסאות עובדות, ושתיהן זאגרב פנימה וזאגרב החוצה.

גרסה א: סלובניה ואיסטריה

• יום 1: זאגרב אל לובליאנה. לילות 1 ו-2 בלובליאנה.
• יום 2: לובליאנה, ואחר הצהריים מערה כטיול צד. 35 דקות לפוסטוינה, 45 דקות לדיוואצ'ה.
• יום 3: לובליאנה אל בלד. לילות 3 ו-4 בבלד.
• יום 5: בלד אל פיראן. לילה 5.
• יום 6: פיראן אל רוביני. לילה 6.
• יום 7: רוביני אל זאגרב, 251 קילומטר וכשלוש שעות, וטיסה.

זו הגרסה השלמה יותר. אין בה נסיעה מעל שלוש שעות, והיא מוותרת רק על פליטביצה ועל דלמטיה.

גרסה ב: סלובניה ופליטביצה

אותו מבנה עד לילה 5 בפיראן, ואז פיראן אל פליטביצה, כמעט ארבע שעות, לילה 6 ליד הפארק, וביום 7 שעתיים לזאגרב. המחיר הוא יום נסיעה כמעט שלם ביום 6, והרווח הוא שהפארק נכנס לטיול.

למי שנוסע עם ילדים קטנים, גרסה א עדיפה בבירור. שיקולי קצב, מרחקים ולינה עם ילדים מפורטים במסלול המשפחתי.

עלות משוערת

ההוצאות המשתנות, טיסות, לינה והשכרה, תלויות בתאריך ובאופן ההזמנה. אלה ההוצאות הקבועות שאפשר לחשב מראש, למשפחה של שני מבוגרים ושני ילדים בגילי 8 עד 14, לעשרה ימים בעונה הגבוהה:

סך ההוצאות הקבועות: כ-570 עד 670 יורו למשפחה, בלי לינה, בלי אוכל ובלי ההשכרה עצמה. עלות הדלק מבוססת על צריכה של כשישה וחצי ליטר למאה קילומטר, ומשתנה בהתאם לרכב. מחירי הדלק העדכניים מתפרסמים אצל מועדון הרכב הקרואטי.

מה שאפשר לחסוך באמת: לבחור בשקוצ'יאן במקום פוסטוינה חוסך 38 יורו, ולהיכנס לפליטביצה אחרי 16:00 חוסך 62 יורו למשפחה. מה שלא שווה לחסוך עליו: חניה. ההפרש בין חניון ברוביני לחניה ברחוב הוא כמה יורו ליום, וההפרש בזמן חיפוש הוא חצי שעה.

מתי בשנה זה עובד הכי טוב?

הקושי בתכנון המסלול הזה הוא ששני חלקיו לא מתנהגים אותו דבר. סלובניה היא אקלים יבשתי-אלפיני, ולובליאנה מקבלת 130 מ"מ משקעים באוגוסט ו-155 מ"מ בספטמבר, עם תשעה ימי גשם בחודש ברוב הקיץ. סופות רעמים אחר הצהריים הן חלק מהקיץ שם, לא חריגה ממנו. זאדאר, לעומתה, מקבלת 35 מ"מ ביולי ו-45 מ"מ באוגוסט, ואז קופצת ל-125 מ"מ בספטמבר.

מזה נגזרות שלוש תשובות:

מחצית ראשונה של ספטמבר היא החלון הטוב ביותר. הים בזאדאר עומד על 22.5 מעלות, לובליאנה יורדת ל-21.8 מעלות ביום, וההמונים מתפזרים אחרי ה-1 בספטמבר. שימו לב שפליטביצה נשארת במחיר השיא, 40 יורו, עד 30 בספטמבר, אז אין כאן חיסכון בכרטיסים. הסיכון היחיד הוא גשם דלמטי, שמתחיל בדרך כלל בשליש האחרון של החודש. השוואה מפורטת בכתבה על ספטמבר מול אוקטובר.

מחצית שנייה של יוני היא האפשרות השנייה. הים כבר ב-22 מעלות, וינטגאר עובר לשעות הארוכות שלו ב-23 ביוני, והחופשות הגדולות באירופה עוד לא התחילו.

יולי ואוגוסט עובדים, אבל עולים. הים בשיא, 24.5 עד 25 מעלות, וזה החודשיים היחידים שבהם רחצה היא באמת חלק מהטיול. במחיר: פליטביצה בשיא הצפיפות, חניה יקרה פי שלושה ברוביני, וטמפרטורות של מעל 29 מעלות בזאדאר. אם זו התקופה היחידה שאפשרית לכם, הזמינו כרטיסים לפליטביצה ולוינטגאר ברגע שהחלונות נפתחים, וודאו שהלינה כוללת חניה.

מאוקטובר ואילך המסלול מתחיל להתפרק. וינטגאר נסגר בסוף אוקטובר, שקוצ'יאן עוברת לגרסה מקוצרת של הסיור, והים יורד ל-19.5 מעלות. פליטביצה, לעומת זאת, יורדת ל-23 יורו למבוגר מ-1 באוקטובר, וזו הסיבה הטובה ביותר לנסוע בסתיו.

שורה תחתונה

עשרה ימים מספיקים לסלובניה ולצפון קרואטיה עד זאדאר, ולא ליותר מזה. שתי ההחלטות שקובעות אם המסלול יעבוד נסגרות עוד לפני הנחיתה: לשכור את הרכב בקרואטיה ולהחזיר אותו באותו מקום, כדי לא לשלם מאות יורו על החזרה חוצת גבול, ולסדר את הימים הסלובניים ברצף אחד כך שווינייט שבועי בשישה עשר יורו יכסה את כולם. את השאר, את הלינות והמערות והכרטיסים, אפשר לשנות תוך כדי.